ישיבת באר יעקב – הבדלי גרסאות

[[תנועת עזרא]] ביקשה להקים ישיבה לבוגרי התנועה מחוץ ל[[ירושלים]] ולצורך כך קיבלה תרומה של בית אריזה ישן בבאר יעקב ששימש כפנימייה. בהמלצת [[החזון איש]] מונה לראשות הישיבה הרב [[אפרים בורודיאנסקי]], ולמשגיח מונה הרב שלמה וולבה. לאחר כחודש ביקש הרב בורודיאנסקי להשתחרר מתפקיד ראש הישיבה, ובמקומו המליץ החזון איש על מינוי הרב משה שמואל שפירא. לאחר כשנה נפרדה הישיבה מתנועת עזרא בהסכמת שני הצדדים. הלימודים התקיימו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של באר יעקב. באותה עת היו בישיבה כעשרה תלמידים. בשנת 1953 הוקמו מבנים טרומיים עבור פנימייה וחדר אוכל, על קרקע שחלקה נתרם לישיבה וחלקה הוקצה לישיבה על ידי המועצה המקומית. בשנת 1955 הוקם עבור הישיבה בית מדרש שנתרם על ידי סר [[יצחק וולפסון]] מקנדה, ולאחר מכן הוקמו שני בתים עבור ראש הישיבה והמשגיח. בליל [[יום כיפור]] תשי"ט עלה אחד ממבני הפנימייה באש. בעשר השנים הראשונות של הישיבה שימש הרב שפירא גם כרב המקומי של באר יעקב, אולם כשגדלה הישיבה הוא פרש מהתפקיד כדי להקדיש לה את זמנו.

 

 

בכל שבת התקיימה שיחת מוסר על ידי המשגיח הרב וולבה. הישיבה התייחדה בכך שהשיעורים בה התקיימו ב[[עברית]] ולא ב[[יידיש]], על מנת לאפשר לבני עדות המזרח ללמוד בה.