רוברט הראשון, מלך סקוטלנד – הבדלי גרסאות

|צאצאים=[[דיוויד השני, מלך סקוטלנד|דיוויד השני]], מרג'ורי

|יורש העצר=}}

 

רוברט נשא את אשתו הראשונה, איזבלה ממאר, ב-1295. ב-1296 נשבעו רוברט ואביו [[פידליטס]] ל[[אדוארד הראשון]] מלך אנגליה אך שנה מאוחר יותר תמך רוברט הבן במרד סקוטי נגד האנגלים. בספטמבר 1298 העביר [[ויליאם וולאס]] את התואר "מגן סקוטלנד" לרוברט דה ברוס, שאז לא היה מלך אלא הרוזן מקריק, ולגיסו של [[ג'ון, מלך סקוטלנד|ג'ון באליול]], [[:en:John III Comyn, Lord of Badenoch|ג'ון קומין מבאדנוך]]. ברוס התפייס עם [[אדוארד הראשון]] מלך אנגליה בשנת 1302 בעוד שוולאס התנגד למגעי השלום. [[אדוארד הראשון]] מלך אנגליה מת בשנת [[1307]] ואת מקומו ירש בנו חדל האישים, [[אדוארד השני]]. בן זה הובס על ידי כוח סקוטי בראשותו של רוברט דה ברוס ב[[קרב באנוקברן]] בקיץ [[1314]], והקים דברוס ממלכה סקוטית עצמאית. עתה נשאו אף האירים את עיניהם אל המאבק הלאומי הסקוטי לעצמאות, והחליטו להתאחד תחת שלטונו של דה ברוס, שהיה, ככלות הכל, אף הוא ממוצא קלטי. בנו של בריאן או'ניל, דונל או'ניל, מלך טיירון, הכריז כי הוא רשאי לשאת את התואר "המלך העליון" וכי הוא נותן אותו למלך סקוטלנד, רוברט דה ברוס. דה ברוס קיבל את התואר, והחליט לשלוח את אחיו הצעיר, [[אדוארד ברוס]] על מנת למלוך באירלנד ולגרש משם את האנגלים, על מנת ליצור חזית נוספת בה יילחמו האנגלים, ולהסיט את תשומת לבם מן הנעשה בסקוטלנד. הוא חזה בעיני רוחו "חזית גאלית מאוחדת" של אירים וסקוטים כנגד [[ממלכת אנגליה]], המבוססת על מוצא משותף, תרבות משותפת ואויב משותף.