השגעון הגדול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון רווחים בפרמטרים#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 37:
'''השגעון הגדול''' הוא ספרו של [[אביגדור המאירי]] המתאר את חוויותיו כלוחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]], כקצין זוטר בצבא [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] שלחם [[החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה|בחזית המזרחית]] כנגד צבאות [[האימפריה הרוסית]].
 
הספר נכתב על ידי המאירי עוד כאשר שירת במלחמה, ולאחר מכן הוא המשיך לכתבו ב[[הונגריה]] שלאחר המלחמה. בשנים [[1922]] - [[1923]], לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]], ניסה למכרו ל[[מו"ל]]ים שונים, אך נכשל. לבסוף פרסם פרקים ממנו בעיתון "[[הארץ]]" בשנת [[1929]] ולאחר מכן הוציאו ב[[הוצאת מצפה]]. הספר היה ל[[רב מכר]] במושגי אותם זמנים, ונמכר באלפי עותקים.{{הערה|{{דבר|שמעון גן|שיחה עם אביגדור המאירי|1957/07/12|00505}}}} בעת יציאתו לאור הושווה הספר על ידי [[יצחק יציב]] לספר "[[במערב אין כל חדש]]" של [[אריך מריה רמרק]], שיצא לאור באותה העת בגרמניה, ותיאר באופן דומה את חוויותיו של חייל גרמני.{{הערה|{{דבר|יצחק יציב|מספרות המלחמה - השגעון הגדול|1929/12/20|01000}}}}
 
הספר מתאר בגוף ראשון את חוויותיו של צעיר יהודי משכיל, העוסק בכתיבה ומעורה בחוגי ה[[בוהמה]] האינטלקטואלית של [[בודפשט]], אשר מגויס למלחמה. הספר מתאר את הכשרתו כקצין, את טבילת האש שלו, את הקרבות בהם השתתף, ולבסוף את נפילתו ב[[שבי]]. בכל גלגוליו נושא הקצין הזוטר זהות [[יהדות|יהודית]] ו[[ציונות|ציונית]]. הספר מתאר בפירוט את מחשבותיו והגיגיו, אך כולל גם תיאורי קרבות, תיאורים מהווי החיילים ותיאורים מבודפשט שבזמן המלחמה. המסר שבספר הוא מסר אנטי-מלחמתי ברור, ויש בו גם נימה יהודית ייחודית, המתריסה כנגד המלחמה שבה נאלצו יהודים להילחם ביהודים. מאבקו של הקצין, הנאלץ להוכיח את ה[[פטריוטיות]] שלו, ולהיאבק כנגד ה[[אנטישמיות]] של חבריו למדים, הוא אחד הנושאים העיקריים בספר.