הבדלים בין גרסאות בדף "בתים ושדות בתקופת היובל"

מ
בוט החלפות: \1, הייתה
מ (בוט החלפות: \1, הייתה)
אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה"{{הערה|{{משנה|ערכין|ז|א}}}}, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.
==== שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים ====
אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתההייתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.
== שדה מקנה ==
== ערי הלוויים ==
{{ערך מורחב|ערי הלוויים}}
ל[[לוויים]] (כולל ה[[כהנים]]) נאמרו דינים שונים בהקדשת בתים ושדות, מכירתם וגאולתם. הלוויים רשאים למכור שדות סמוך ליובל, לגאול אף על פי שעברו פחות משתי שנים, לגאול בית בערי חומה, גם לאחר שנה, ואם הקדישו שדה אחוזה, היא אינה יוצאת לכהנים כשמגיע היובל. נחלקו תנאים האם דינים אלו תלויים במיקום הבית והשדה בעיר לוויים, או בהיותו של הבעלים לוי (לאדם שאיננו לוי יכולים להיות נכסים בעיר לוויים בדרך של ירושת הבת - אם אמו הלווייה ירשה מאביה והורישה לו). לדעת [[רבי יהודה הנשיא]], צריך שגם הבעלים יהיה לוי, וגם הנכס יהיה בעיר לוויים כדי שיחולו עליהם דיני הגאולה של הלוויים. לדעת חכמים, הולכים בכל מקרה אחרי מיקום הנכס. [[הרמב"ם]] פסק כחכמים. {{הערה|{{רמב"ם||שמיטה ויובל|יג|ח}}}}
 
==הערות שוליים==