פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: ,, {{ס:\1|
== רקע ==
[[קובץ:UlyssesCover.jpg|שמאל|ממוזער|170px|יוליסס: כריכת המהדורה הראשונה מ-1922. הספר יצא לאור בפריס, בשפה האנגלית]]
ג'ויס החל לכתוב את "יוליסס" ב-[[1915]]. ב-[[1918]] החלו שתי העורכות של המגזין האמריקאי "The Little Review" , מרגרט אנדרסון וג'יין היפ, לפרסם פרקים מהספר בהמשכים. משרד הדואר האמריקאי החרים שלושה גיליונות של המגזין והעלה אותם באש, בתואנה ש"יוליסס" כולל דברי תועבה.
על כך אמר ג'ויס, ברומזו לעותקי "[[דבלינאים]]" ש[[שריפת ספרים|נשרפו]] ב[[דבלין]] כעשור קודם לכן:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זו הפעם השנייה שנפל בחלקי העונג להישרף בעודי בחיים.{{הערה|1=מקור:סטן גבלר דיוויס, ג'יימס ג'ויס -דיוקן האמן, עמ' 214}}}}
 
בגיליון יולי [[1920]] פורסם במגזין הפרק [[נאוסיקה]], בו [[לאופולד בלום]] [[אוננות|מאונן]] בקרבת כנסייה. נגד המגזין הוגשה תלונה על ידי "האגודה הניו-יורקית נגד תועבה" בגין פרסום דברי זימה. עורכות המגזין נעצרו{{הערה|שם=strike|1=.[http://books.google.co.il/books?id=_8tOpUlSujsC&pg=PA107&lpg=PA107&dq=Archibald+Bodkin+customs+500+copies+Ulysses&source=bl&ots=VEcQ1Nm9Rz&sig=uITaQ4WzQaUhFZ8W2zeP_HSjE30&hl=iw&sa=X&oi=book_result&resnum=2&ct=result#PPA107,M1 מקור:A Companion to Modernist Literature and Culture ,David Bradshaw, Kevin J. H]}}, הועמדו לדין ב-[[1921]] בבית המשפט המחוזי של ניו יורק , הורשעו ונקנסו ב-50 דולר כל אחת, והודיעו כי אין בכוונתן לפרסם עוד חומר פרי עטו של ג'ויס.
 
ב-[[2 בפברואר]] [[1922]], יום הולדתו ה-40 של ג'ויס, יצאה לאור המהדורה הראשונה של הספר ב[[פריז]], באנגלית, על ידי [[סילביה ביץ']], בעלת חנות ספרים ובית הוצאה פריזאי קטן בשם "שייקספיר אנד קומפני". המהדורה יצאה לאור ב-1,000 עותקים ממוספרים.
 
במשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי של דרום מדינת ניו יורק טענה המדינה כי הספר מכיל דברי תועבה ולכן אין להכניסו לתחומי ארצות הברית.
בית ההוצאה יוצג על ידי הפרקליט [[מוריס ארנסט]], ממייסדי [[האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות]]. ארנסט היה עורך דין שנרתם למאבקים בנושאים עקרוניים, ושזכה כבר במשפט סביב הוצאתו לאור של הספר "[[תהום הבדידות]]". הוא טען כי אין בספר תועבה וכי איסור הכנסתו לארצות הברית מנוגד ל{{ה[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית}}]].
 
בפסק הדין קבע השופט וולסי ג'ונס:{{הערה|גבלר-דיויס, עמ' 279.}}