פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס – הבדלי גרסאות

ב-[[1484]] הצטרף כאח (Friar) למסדר הפרנציסקני בטולדו. שם סיגף עצמו בצומות, בלבישת אדרת שיער והליכה יחף. משם עבר למנזר מבודד אף יותר שם חי כאנכוריט (anchoritic , ἀναχωρέω). הארכיבישוף מנדוזה המליץ עליו ב-[[1492]] בפני המלכה איזבלה ככומר המוודה שלה. סיסנרוס הסכים בתנאי שבזמן שאינו עסוק בווידויי המלכה יוכל לחיות בקהילתו עם נזיריו, אך איזבלה התוודתה לעתים כל כך תכופות עד שלא הצליח להגשים את מטרתו ולחיות ב[[מנזר]]. במהלך הווידויים שנגעו גם לעסקי המדינה נוכחה המלכה שסיסנרוס נותן לה עצות טובות ומינתה אותו ליועץ ואחר כך לקרדינאל, מסופר כי סיסנרוס ניסה להתחמק ממשרות אלו והמשיך ללכת בגלימה פרנסיצקנית ויחף עד שהאפיפיור ציווה עליו להחליף את מלבושו ללבוש השרד של הקארדינלים.