הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה בגינאה החדשה"

מ
(לפי הסדר)
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
הלחימה באי בין כוחות [[האימפריה היפנית]] לבין כוחות [[בעלות הברית]] החלה עם [[קרב רבאול|ההתקפה היפנית על רבאול]] ב-[[23 בינואר]] [[1942]]. לאחר ההתקפה הפכה [[רבאול]] לבסיס הקדמי של היפנים ליתר המערכה בגינאה החדשה. הלחימה באי נמשכה באזורים מסוימים עד לסיום המלחמה באוגוסט [[1945]].
 
[[גנרל]] [[דאגלס מקארתור]] הוביל את כוחות בעלות הברית כמפקד העליון של אזור [[המערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט|דרום מזרח האוקיינוס השקט]]. בסיסיו של מקארתור שכנו ב[[מלבורן]], ב[[בריזביין]] וב[[מנילה]]. בצד היפני פיקד גנרל [[היטושי איממורה]] על ה[[ארמייה]] האזורית השמינית של צבא יפן, שלחמה בגינאה החדשה וב{{ה[[המערכה באיי שלמה|מערכה באיי שלמה}}]]. בסיסו של איממורה שכן ברבאול. הארמייה ה-18, תחת פיקודו של לוטננט-גנרל הטזו אדאצ'י, הייתה אחראית לפעילות היבשתית בגינאה החדשה.
 
בתחילת המערכה ניצלו היפנים את יתרונם המספרי והמכני על פני הכוחות האוסטרלים באי ודחקו אותם, אך לאחר [[קרב ים האלמוגים]] ו[[קרב מידווי]], בהם ספג [[הצי הקיסרי היפני]] אבידות קשות, בהן מספר [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]], נאלצו היפנים להמשיך את המערכה על הקרקע, ללא סיוע אווירי מנושאות מטוסים, ושם נעצרה מתקפתם, לפני שהגיעו ל[[פורט מורסבי]]. במקביל, כבשו בעלות הברית את האי [[גוודלקנל]] שב[[איי שלמה]], ופתחו חזית נוספת איתה נאלצו היפנים להתמודד. האבידות הקשות שספגו היפנים ב[[קרב גוודלקנל|מערכה בגוודלקנל]] ובקרבות השונים ב{{ה[[המערכה באיי שלמה|מערכה באיי שלמה}}]] הביאו להיחלשות ההגנות היפניות בדרום מערב האוקיינוס בשקט, ובסופו של דבר הובילו לניצחון בעלות הברית.
 
==קרבות מרכזיים==