ויקיפדיה

יצחק משה אלבוגן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1–\2
שורה 6:
בילדותו למד ב[[ברסלאו]], אצל דודו, פרופ' ר' [[יעקב לוי (בלשן)|יעקב לוי]], בעל '''אוצר לשון התלמודים והמדרשים'''{{הערה|''Neuhebräisches und chaldäisches Wörterbuch über die Talmudim und Midrashim'' (4 volumes); Leipzig, F.A. Brockhaus, 1875-1889; second edition: ''Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim'' (4 volumes); Berlin Wien, B. Harz, 1924.}} הן [[לימודי קודש]] והן [[לימודי חול]].{{הערה|שם=אלבוגן|לפרטים ביוגרפים על אלבוגן, ראו בכריכה הפנימית של המהדורה העברית של ספרו: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''', תרגם מגרמנית על פי המהדורה השלישית: [[יהושע עמיר]], ערך והשלים: [[יוסף היינמן]], בהשתתפות [[ישראל אדלר]], [[אברהם נגב]], [[יעקב פטוחובסקי]] ו[[חיים שירמן]]; תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשל"ב-1972 (להלן: "התפילה בישראל").}}
 
בשנת [[1891]] החל ללמוד ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]] ע"ש יונה פרֶנקֶל, והיה שם תלמידו של הרב ד"ר [[ישראל לוי]], חוקר ה[[תלמוד]] הנודע ואבי ה[[פילולוגיה]] התלמודית. בין השניים התפתחו יחסי ידידות, ולוי הפך לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר על דרכו האקדמית של אלבוגן. בנוסף, החל אלבוגן ללמוד ב[[אוניברסיטת ברסלאו]], ובשנת [[1898]] בהיותו בן 24, קיבל שם תואר [[דוקטור לפילוסופיה]].{{הערה|שם=אלבוגן}} נושא עבודת הדוקטורט שלו היה ה"מאמר על תיקון השכל" ל[[ברוך שפינוזה]] ומקומו בפילוסופיה שלו.{{הערה|''Der Tractatus de intellectus emendatione und seine Stellung in der Philosophie Spinozas, ein Beitrag zur Entwickelungsgeschichte Spinozas''; Breslau, Preuss & Junger, 1898.}} במהלך שנות לימודיו הצטרף ל{{ה[[התנועה הציונית|תנועה הציונית}}]], אף כי התלבט רבות בקשר לפתרון העם היהודי - אם בגולה או בארץ ישראל.{{הערה|שם=פלאטו, אלבוגן|{{דבר|דב פלאטו|היסטוריון העם – סבלותיו תפילותיו וכיסופיו (במלאות תשעים שנה להולדתו של הפרופסור אלבוגן ז"ל)|1964/08/14|00904}}.}}
 
באותה שנה (1898) החל ללמד [[היסטוריה יהודית]] ו[[תנ"ך]] בבית המדרש לרבנים ב[[פירנצה]] (Collegio Rabbinico Italiano). שנה אחר כך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[1903]] החל ללמד ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] ב[[ברלין]]. בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] היה מהמורים המובילים והרוח החיה בבית המדרש.{{הערה|שם=רוזנטל, בית המדרש|ד"ר [[יהודה רוזנטל|יהודה ראזענטאל]], [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/berlin2-2.htm בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין], בתוך: שמואל ק. מירסקי (עורך), '''מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם''', ניו יורק: עגן, תשט"ז; פורסם ב[[אתר דעת]] (להלן: "רוזנטל, בית המדרש").}}
שורה 16:
לאחר [[מהפכת נובמבר]], בשנת [[1919]], הוענק לו באופן רשמי התואר [[פרופסור]] מידי הממשלה ה[[פרוסיה|פרוסית]].{{הערה|[[שלום בארון|Salo W. Baron]] and [[אלכסנדר מרקס|Alexander Marx]], "Ismar Elbogen", ''Proceedings of the American Academy for Jewish Research'', vol. 13; 1943, p. xxiv (להלן: "בארון ומרקס, אלבוגן").}}
 
בשנת [[1928]] ביקר ב[[ארץ ישראל]] ושימש מרצה אורח ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]]. הביקור בארץ ישראל ביטל את ספקותיו בקשר לפתרון הראוי ליהודי העולם, וכבר אז ראה בעלייה יהודית גדולה ומהירה לארץ ישראל כדבר שיוביל לפתרון זה. אלבוגן שב וביקר בארץ בשנת [[1938]], ביקור שהגביר עוד יותר את תמיכתו במפעל הציוני.{{הערה|שם=פלאטו, אלבוגן}}
 
באותה שנה (1928) הציעה הנדבנית היהודיה לינדה מילר ל[[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[אוניברסיטת קולומביה]], [[ניקולס מורי באטלר]], להקים באוניברסיטת קולומביה [[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] חדשה ללימודי יהדות בתחומי ההיסטוריה, הספרות והמוסדות הקהילתיים, לזכר בעלה המנוח. הוועדה שהוקמה לאיתור מועמד לראש הקתדרה, הציעה ביוני [[1929]] את המשרה לאלבוגן. לאחר משא ומתן ארוך על תנאי השכר והפרישה, שנמשך עד לסוף חודש ספטמבר 1929, דחה אלבוגן את ההצעה, ונימוקו היה רגש הנאמנות והאחריות שהוא חש כלפי בית המדרש לרבנים בברלין ותלמידיו. המשרה ניתנה לבסוף, בדצמבר 1929, ל[[שלום בארון]], בהסתמך, בין היתר, על המלצתו של אלבוגן.{{הערה|Robert Liberles, ''Salo Wittmayer Baron, architect of Jewish history''; New York, New York University Press, 1995, pp. 2, 58-79 (להלן: "ליברלס, בארון").}} לאחר מינויו של בארון שלח לו אלבוגן מכתב ברכה וציין כי בחירתו של בארון הצעיר, אשר חי מזה מספר שנים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|בשנת 1929 היה בארון בן 34 ושלוש שנים בארצות הברית.}} הייתה הבחירה המתאימה לתפקיד, בפרט לאור גילו ומצב בריאותו הרעוע של אלבוגן.{{הערה|ליברלס, בארון, עמ' 84–85.}}
שורה 48:
מחקרים ורשימות נוספים שפרסם אלבוגן היו על הפייטן [[אלעזר בירבי קליר|אלעזר קליר]], רב [[סעדיה גאון]] וסידורו, [[הרמב"ם]] וספרו [[משנה תורה]], [[רש"י]], [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], [[שד"ל]], [[אברהם גייגר]], [[משה שטיינשניידר]], [[יום-טוב ליפמן צונץ|צונץ]], [[שמעון דובנוב]] ועוד.
 
בנוסף, הוא היה העורך, עם אחרים, של מספר רב של כתבים מדעיים ואנציקלופדיות, מביניהם ניתן למנות את '''גרמניה יודאיקה''' (2 כרכים, בשנים [[1917]] ו-[[1934]]), ''Geschichte der Juden in Deutschland'' (בעריכתו יצאו 7 כרכים, בשנים [[1919]] - –[[1938]]), כתב העת '''דביר''' (2 כרכים, בשנים [[1923]]–1924), "[[הלקסיקון היהודי]]" (''Jüdisches Lexikon''; יצא ב-4 חלקים, 5 כרכים, בשנים [[1927]]–[[1930]]), "[[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]" (10 כרכים, בשנים [[1928]]–[[1934]]), '''[[אנציקלופדיה אשכול]]''' (2 כרכים, בשנים [[1929]] ו- [[1932]]), וכן ''Universal Jewish Encyclopedia'' (בעריכתו יצאו 10 כרכים, בשנים [[1939]]–[[1943]]). בנוסף הוציא לאור מחדש את כתביו של [[משה מנדלסזון]] (יצאו לאור 7 כרכים בלבד, בשנים 1929–1939).{{הערה|שם=אנציקלופדיה יודאיקה}}
 
במסגרת פעילותו בתנועת [[חכמת ישראל]] היה אלבוגן מכותביו העיקריים של ה[[סידור]] האחיד: '''תפילות לכל השנה''', בשנת 1932, והחזיר לתפילה את התפילות ש[[התנועה הרפורמית]] ביטלה בשעתו על מנת לשוות ליהדות מראה של דת אוניברסלית יותר.{{הערה|שם=אנציקלופדיה יודאיקה}}
שורה 129:
 
===ביבליוגרפיות חלקיות של חיבוריו===
* {{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|חיפוש=AUT=Elbogen, Ismar, 1874-1943|טקסט=רשימת ספריו בשפה הלועזית}}, ב{{ה[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית}}]] (76 כותרים).
* [https://portal.d-nb.de/opac.htm?query=Woe%3D116446706&method=simpleSearch רשימת ספריו] ב{{ה[[הספרייה הלאומית של גרמניה|ספרייה הלאומית של גרמניה}}]] (56 כותרים).
<div style="direction: ltr;">
* Jenny Wilde, [http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/266582 Verzeichnis der von Prof. Dr. Ismar Elbogen von 1898-1924 verfassten Schriften], Berlin: Altmann, 1924. Goethe Universität website.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_משה_אלבוגן"