אליזבת קיידי סטנטון – הבדלי גרסאות

'''אליזבת קיידי סטנטון''' (ב[[אנגלית]]: '''Elizabeth Cady Stanton'''; {{כ}}[[12 בנובמבר]] [[1815]] - [[26 באוקטובר]] [[1902]]) הייתה פעילה חברתית [[אקטיביזם|אקטיביסטית]], [[סופרג'יזם|סופרג'יסטית]], פעילה למען ביטול העבדות ודמות מובילה בתנועת [[זכויות האישה]]. הכותבת המרכזית של הצהרת ההמלצות שפורסמה [[ועידת סנקה פולס|בוועידה הראשונה לזכויות האישה]] שהתקיימה ביולי [[1848]] ב[[סנקה פולס]], [[ניו יורק]], היוזמה המאורגנת הראשונה לתנועה לזכויות האישה ול[[זכות בחירה לנשים|זכות הבחירה לנשים]] בארצות הברית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nytimes.com/learning/general/onthisday/bday/1112.html|כותרת=Elizabeth Cady Stanton Dies at Her Home|אתר=www.nytimes.com|תאריך_וידוא=2017-03-28}}}}. [[קובץ:Elizabeth Stanton.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אליזבת סטנטון]]פעילותה של סטנטון התפרשה על מגוון תחומים. הגם שסטנטון התמקדה בפעילותה ב[[זכות בחירה לנשים|זכות הבחירה לנשים]], קודם לכן הייתה פעילה בתנועה לביטול העבדות לצד בעלה, [[הנרי ברוסטר סטנטון]]. שלא כפעילים רבים בתנועה לזכויות האישה, סטנטון התייחסה לנושאים רבים הנוגעים ל[[אפליית נשים]], בנוסף [[זכות בחירה|לזכות הבחירה]]. דאגותיה נגעו גם לזכויות ההורה ול[[משמורת ילדים|משמורת על ילדים]], זכויות [[רכוש]], זכויות [[הכנסה]] ו[[תעסוקה]], זכויות [[גירושים]], ו[[פיקוח ילודה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.iep.utm.edu/stanton/|כותרת=Stanton, Elizabeth Cady {{!}} Internet Encyclopedia of Philosophy|אתר=www.iep.utm.edu|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2017-03-28}}}}. סטנון הייתה תומכת מובהקת בתנועה לריסון צריכת אלכהול במאה ה- 19.

אביה של סטנטון, דניאל קיידי, היה [[עורך דין]] בולט ב{{ה[[המפלגה הפדרליסטית|מפלגה הפדרליסטית}}]] ונבחר [[הקונגרס של ארצות הברית|לקונגרס]] בין השנים [[1814]] ל-[[1817]]. ב-[[1847]] התמנה ל[[שופט]] בבית המשפט העליון של ניו יורק (הערכאה הנמוכה בין שתי ערכאות). השופט קיידי הפגיש את בתו עם ה[[חוק]] וטמן את הזרעים למה שיהפוך ברבות הימים למעורבות חברתית ומשפטית עמוקה{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:0|{{צ-ספר|מחבר=Elizabeth Cady Stanton|שם=Eighty Years and More|מו"ל=European Publishing Company|שנת הוצאה=1848|קישור=https://archive.org/details/cu31924032654315}}}}. דמויות נוספת שהיתהשהייתה משמעותית בחייה המוקדמים של סטנסטון היו אחותה הגדולה טריפנה (Tryphena) ובעלה אדוארד ביארד. גיסה, חשף אותה לחוסר השויון כפי שהתבטא במערכת המשפט וחוק בארצות הברית{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:1}}. העיסוק של אביה וגיסה במשפט איפשרו לסטנטון להחשף לתחום. היא הגיעה להכרה שהחוק מפלה נשים לרעה בכל תחום וכי הסובלות במיוחד מאפליה זו היו נשים נשואות. את הסיבה לאפלייתן של נשים נשואות, ראתה כנובעת מהיותן נעדרות זכויות בסיסיות בתחומי העבודה, ההכנסה, הרכוש והמשמורת על ילדיהן.

בניגוד לנשים רבות בתקופתה, סטנטון הייתה בעלת [[השכלה]] פורמלית רחבה. היא [[חינוך|חונכה]] באקדמיית ג'ונסטאון, שם למדה [[לטינית]], [[יוונית]], [[מתמטיקה]], [[דת]], [[פילוסופיה]], [[מדע]]ים, [[צרפתית]] ו[[כתיבה יוצרת|כתיבה]]. היא התחרתה שם בתלמידים בשני המינים, בגילה ומבוגרים יותר, וזכתה ב[[פרס (זכייה)|פרסים]] ביניהם באות הצטיינות בלימודי יוונית. בעת לימודיה בקולג' יצרה סטנטון קשר קרוב עם שכנהּ, ה[[כומר]] סיימון הוסק, אשר תמך בה לאורך כל הדרך ואף לימד אותה יוונית והוריש לה ספרים רבים. אמונתו של הוסק ביכולותיה הלימודיות ובכלל, תרמה רבות ל[[הערכה עצמית|הערכתה העצמית]] ולביטחונה העצמי{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:0}}. אולם כשניסתה להמשיך לימודים ביונן קולג' (Union College) ב- 1830, גילתה כי דרכה לשם חסומה משום שהמוסד לא קיבל נשים לשורותיו. סטנטון התקבלה לסמינר טרוי לנשים (''Troy Female Seminary''){{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:0}}.

נישואי הזוג לא היו נטולים מתיחויות ומחלוקות. הנרי סטנטון, כמו דניאל קיידי, לא הסכים עם הרעיון הענקת זכות בחירה לנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:2}}. בשל עבודה, נסיעות ושיקולים כספיים שונים, בני זוג חיו תכופות ארועותאירועות בנפרד. חברים של בני הזוג מצאו שהם בעלי שאפתנות ומזג דומים, אך אינם חולקים עמדות משותפות באשר לנושאים מסויימיםמסוימים, בהן זכות הבחירה לאישה. עם זאת, שני בני הזוג העריכו את נישואיהם כמוצלחים, והנישואים נמשכו כ-47 שנים והסתיימו עם מותו של הנרי ב-[[1887]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:2}}.

סטנטון [[לוקרישה מוט|ולוקרישה מוט]], פמיניסטית ופעילה בתנועה לביטול העבדות, נפגשו בכנס הבינלאומי נגד העבדות ב[[לונדון]] באביב [[1840]]. השתיים הפכו לחברות במהלך הכנס בשעה שהן דורשות להשתתף בכנס. לאחר יום של דיונים, הצירים הגברים הצביעו נגש השתלבות נשים בכנס, אפילו אם הן, כמו מוט, היו מועמדות לשרת כנציגות רשמיות באגודות הפועלות לביטול ה[[עבדות]]. לאחר דיון ממושך שהוכרע על חודו של קול, הנשים הורשו לשבת מאחורי וילון, כשהן מוסתרות מעיניהם של הגברים. פעיל לביטול העבדות האמריקאי, [[ויליאם לויד גאריסון]] (William Lloyd Garrison) שגם נכח בכנס התנגד להחלטה, סרבסירב לשבת באולם המליאה והצטרף לנשים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nps.gov/wori/learn/historyculture/the-first-womens-rights-convention.htm|כותרת=The First Women's Rights Convention - Women's Rights National Historical Park (U.S. National Park Service)|אתר=www.nps.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-04-07}}}}

אחרי [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים האמריקאית]], סטנטון ואנתוני עזבו את התנועה לביטול העבדות בעקבות התנגדותן [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|לתיקון ה-14]] [[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|וה- 15]] לחוקת ארצות הברית שנתנו זכות הצבעה לגברים אפרו-אמריקאעם בלבד. לטענתן, זכות ההצבעה לגברים שחורים הובטחה כבר [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית|בתיקון ה- 13 לחוקה]] ובמידה ותתאפשר רק זכות הצבעה לגברים, הדבר ירחיק עוד יותר הסיכויים שנשים יקבלו זכות הצבעה{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:1}}. סטנטון העריכה שאם המילה זכר תכנס לחוקה "ייקח לנו לפחות מאה שנה להוציא אותה"{{הערה|שם=הערה מספר 20170426064823:0|{{צ-ספר|מחבר=DuBois, Ellen Caro|שם=Feminism and Suffrage: The Emergence of an Independent Women's Movement in America, 1848-1869|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=1978|קישור=}}}}. הן היו מאוכזבות מהקולגות מהתנועה לביטול העבדות שזנחו את המאבק למען זכויות נשים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Rakow, Lana F. and Kramarae, Cheris, editors, כרך|שם=The Revolution in Words: Righting Women 1868–1871|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2001|כרך=Volume 4 of Women's Source Library|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Ahcmo4_Jko0C&pg=PA47&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false}}}}. בסופו של דבר, הרטוריקה של סטנטון נגד זכות ההצבעה לאפרו-אמריקאים קבלה גוונים גזעניים. סטנטון טענה שנשים בעל זכות הצבעה אשר הן בעלות "רכוש, חינוך ועידון" נדרשות לאזן את הצבעתם של עבדים לשעבר ומהגרים ש"העוני, הבורות וההשפלה [שחוו בחייהם]" עשויים להשפיע בצורה שלילית על מערכת הפוליטית האמריקאית{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:1}}. בהזדמנות אחרת אמרה סטנטון שזו "שאלה רצינית אם מוטב שנעמוד בצד ונראה את 'סמבו' [כינוי גנאי לאפרו-אמריקאים] נכנס לממלכה [קבלת זכויות האזרח] לפנינו".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Shane Mountjoy|שם=The Women's Rights Movement: Moving Toward Equality|מו"ל=Chelsea House Publications|שנת הוצאה=2007|עמ=73|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Jz_vdKyxtR8C&pg=PA73&lpg=PA73&dq=%27Sambo%27+walk+into+the+kingdom+%5Bof+civil+rights%5D+first&source=bl&ots=n3dOODz_I9&sig=8JBVsqNnMO9vArvAq543Fsr2pr8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiyt9n2h5jTAhWC0xQKHd_8DU0Q6AEIGDAA#v=onepage&q='Sambo'%20walk%20into%20the%20kingdom%20%5Bof%20civil%20rights%5D%20first&f=false}}}}. ב- 1869 במפגש טעון בין סטנטון ופרדריק דאגלס, שעד אז היו בעלי ברית, השמיעה סטנטון שוב טיעונים גזעניים ובתגובה לכך אמר דאלגס: "''כאשר נשים, בשל היותן נשים, היו נרדפות ברחבי הערים ניו-יורק וניו-אורלינס; כאשר הן היו נגררות מהבתים והיו תולים אותן על עמודי תאורה; כאשר היו קורעים את הזרועות של הילדים שלהן ומרוצצים את המוח שלהם על המדרכה; כשתהיו אוביקטיםאובייקטים לעלבון וזעם על כל צעד ושעל; כאשר תמצאו בסכנה משום שהבתים שלכן עלולים להישרף ... אז תהייה הדחיפות לקדם הצבעה שווה לשלנו.''"{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/2008/01/13/weekinreview/13leibovich.html|title=Rights vs. Rights: An Improbable Collision Course|last=Leibovich|first=Mark|date=2008-01-13|newspaper=The New York Times|issn=0362-4331|access-date=2017-04-11}}}}

חבר הקונגרס [[המפלגה הרפובליקנית|הרפובליקני]], [[תדיאוס סטיבנס|תידאוס סטיבנס]], [[פנסילבניה|מפנסילבניה]] ותומך בתנועה לביטול העבדות, הסכים עם תפיסתה של סטננטון שזכות ההצבעה צריכה להיות אוניברסלית. בשנת 1866, סטנטון, אנתוני, וסופרג'יסטיות נוספות ניסחו עצומה הדורשת זכות הצבעה ללא התחשבות במין או גזע. העצומה הוצגה בקונגרס על ידי סטיבנס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ecssba.rutgers.edu/docs/petuniv.html|כותרת=Petition for Universal Suffrage, 1866: Stanton and Anthony Papers Online|אתר=ecssba.rutgers.edu|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-04-15}}}}. אך על אף מאמצים, התיקון הארבע עשרה התקבל ב- 1868 ונשים לא קיבלו אז את זכות ההצבעה.

הוויכוח בתוך תנועת הנשים בנוגע לזכות ההצבעה לגברים אפרו-אמריקאים הוביל לפילוג והקמת שני ארגונים. אנתוני, סטנטון ואחרות הקימו את האגודה הלאומית למען זכות הבחירה לנשים (NWSA -The National Woman Suffrage Association), מאוחר יותר באותה השנה, "האגודה האמריקנית לזכות הבחירה לנשים" (The American Woman Suffrage Association) הוקמה על ידי ג'וליה וורד האו, [[לוסי סטון]] ואחרות{{הערה|שם=הערה מספר 20170426064823:0}}. ה- NWSA דרש זכות בחירה אוינברסלית, ובהשפעתה של סטנטון, שילב גם דרישה לשינוי במספר סוגיות הנוגעות לזכויות נשים שנחשבו רדיקליות בקרב חברי התנועה השמרנית; למשל שינוי חוקי גירושין, הרחבת אפשרויות התעסוקה של נשים ושינוי חוקי ירושה ומיסוי וזכותן של נשים לשרת כמושבעים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=^ Stanton, Elizabeth Cady; Anthony, Susan B.; Gage, Matilda Joslyn; Harper, Ida Husted|שם=History of woman suffrage|מו"ל=Fowler & Wells|שנת הוצאה=1886|כרך=Vol 6}}}}. ה- NWSA זכה לפחות תמיכה ומימון מאשר הארגון שתמך בזכות ההצבעה לגברים שחורים. ב- 1890 שני הארגונים התאחדו לאגודה האמריקאית למען זכות ההצבעה לנשים (National American Woman Suffrage Association) וסטנטון הייתה לנשיאה הראשונה של הארגון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Gordon, Ann D., ed|שם=The Selected Papers of Elizabeth Cady Stanton and Susan B. Anthony: Place Inside the Body-Politic, 1887 to 1895|מו"ל=Rutgers University Press|שנת הוצאה=2009|קישור=https://books.google.co.il/books?id=QSWhKqKt1moC&pg=PR25&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false}}}}.

סטנטון הרבתה לכתוב. היא כתבה מאמרים, מאמרי דיעהדעה ויחד עם אנתוני הוציאה לאור עיתון שבועי ''המהפכה'' (The Revolution) שיצא לאור בניו יורק בין ינואר 1868 לפברואר 1972. השבועון התמקד בזכויות הנשים, ובמיוחד בזכות הבחירה לנשים. אך הוא גם כיסה נושאים נוספים, כמו הפוליטיקה, תנועת הפועלים ופיננסים. אנתוני ניהלה את ההיבטים העסקיים בשעהן שסטנטון ערכה את העיתון יחד עם הכומר פרקר פילסברי, תומך במאבק לסיום העבודות ובזכויות נשים{{הערה|{{Cite news|url=http://www.accessible-archives.com/collections/the-revolution/|title=The Revolution 1868-1872|newspaper=Accessible Archives Inc.|language=en-US|access-date=2017-04-21}}}}.

תנ"ך האישה (The Woman's Bible){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sacred-texts.com/wmn/wb/|כותרת=The Woman's Bible Index|אתר=www.sacred-texts.com|תאריך_וידוא=2017-04-21}}}} הוא ספר עיון בן שני חלקים שנכתב על ידי סטנטון וועדה של 26 נשים. הספר פורסם ב- 1895 וב-1897 ואתגר את העמדה המסורתית, כי נשים צריכות להיות כפופות לגבר. באמצעות הספר היא ביקשה לקדם תיאולוגיתתאולוגית שחרור רדיקלית נוצרית, המדגישה את ההתפתחות האישית{{הערה|{{Cite news|url=https://www.thoughtco.com/the-womans-bible-excerpt-3530448|title="Comments on Genesis" by Elizabeth Cady Stanton from The Woman's Bible|newspaper=ThoughtCo|access-date=2017-04-21}}}}. תנ"ך האישה עורר מחלוקת רבה ואנטגוניזם עם פרסומו, אך הפך לרב מכר. פעילות למען זכות הבחירה לנשים, חששו כי הספר יפגע במאבקן ובאגודה האמריקאית למען זכות ההצבעה לנשים יזמו דיון בספר שאנתוני לא הצליחה למנוע אותו. הן הוציאו גינוי רשמי לספר והדגישו שהאגודה לא תומכת בביקורת של סטנטון על הנצרות הממוסדת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lcweb2.loc.gov/cgi-bin/query/r?ammem/mcc:@field(DOCID+@lit(mcc/049))|הכותב=Janice E. Ruth|כותרת=Draft of Elizabeth Cady Stanton's The Woman's Bible, ca. 1895.|אתר=lcweb2.loc.gov|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-04-21}}}}.

הספר תולדות מתן זכות ההצבעה לנשים (History of Woman Suffrage) הייתה יוזמה משותפת של סנטון, אנתוני, מטילדה ג'וסלין גייג' ואידה הוסטד הארפר. הספר פורסם בששהבשישה כרכים בין השנים 1881 עד 1922, והוא מתאר את ההיסטוריה של תנועה למתן זכות הבחירה לנשים, בעיקר בארצות הברית. התכנון המקורי היה לכתוב פרסום צנוע שהתפתח לספר בן 5,700 עמודים שכתיבתו נמשכה אחרי מותן של אנתוני וסטנטון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Stanton, Elizabeth Cady; Anthony, Susan B.; Gage, Matilda Joslyn; Harper, Ida Husted|שם=History of woman suffrage|מו"ל=Fowler & Wells|שנת הוצאה=1881|כרך=Vol. 1}}}}. הספר הציג את תפיסת עולמן של אנתוני וסטנטון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kathryn Cullen-DuPont|שם=Encyclopedia of Women's History in America|מו"ל=Facts on File|שנת הוצאה=2000|עמ=116|קישור=https://books.google.co.il/books?id=oIro7MtiFuYC&pg=PA116&lpg=PA116&dq=Encyclopedia+of+Women%27s+History+in+America+History+of+Woman+Suffrage&source=bl&ots=ibqabnImYY&sig=rUiDcYXcmPGRksn92HekxN8FxXU&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjziby8isDTAhVCnRQKHcJMBvUQ6AEIODAD#v=onepage&q=Encyclopedia%20of%20Women's%20History%20in%20America%20History%20of%20Woman%20Suffrage&f=false}}}}.

אליזבת קיידי סטנטון נפטרה ב- 26 באוקטובר 1902 מאי ספיקת לב, 18 שנה לפני שנשים קבלו זכות בחירה בארצות הברית. היא נקברה לצד בעלה בבית קברות [[הברונקס|בברונקס, ניו יורק]].

דעותיה פורצות הדרך והשנויות במחלוקת בנושא דת, תעסוקת נשים, מעמד האישה במשפחה הוביל לכך שסוזן ב. אנתוני נתפסה כמייסדת התנועה לזכות הבחירה לנשים. הספר, תנ"ך האישה, שהיה שנוי במחלוקת גרם להתרחקות של סופרג'יסטיות צעירות מסטנטון וחיזק את מקומו של אנתוני כמנהיגה המוכרת יותר של תנועה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Cullen Murphy|שם=The Word According to Eve: Women and the Bible in Ancient Times and Our Own|מו"ל=Mariner Books|שנת הוצאה=1999|קישור=https://books.google.co.il/books?id=VJG7-0IkhmgC&pg=PA19&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false}}}}. ב- 1923, בחגיגת יום השנה ה- 75 לוועידת סנקה פולס, רק האריוט סטנטון בלאץ' הדגישה את המקום המרכזי של אמה בבהנעת תנועת הנשים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.iep.utm.edu/stanton/|כותרת=Stanton, Elizabeth Cady {{!}} Internet Encyclopedia of Philosophy|אתר=www.iep.utm.edu|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2017-03-28}}}}. בהמשך השנים היא קיבלה הכרה. ב- 1975 הביתה של סטנטון קיבל מעמד של אתר היסטורי לאומי.