התכתיב האפיפיורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 3:
 
== רקע היסטורי ==
מאז תום שלטונן של [[השושלת הקרולינגית]] ו[[השושלת האוטונית]] ב{{ה[[הקיסרות הרומית הקדושה|קיסרות הרומית הקדושה}}]] ב-[[1024]] היה נטוש עימות מתמשך בין מלכי הקיסרות וקיסריה, ובין השליטים החילוניים באירופה הנוצרית בכלל (בפרט [[מלכי צרפת]] ושליטי ערי המדינה ב[[לומברדיה]]) לבין ה[[אפיפיור]]ים באשר לזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות והענקת [[דיוקסיה]] (קהילה, שהיא גם [[פיאודום]], שטח קרקע מניב) ל[[בישוף|בישופים]], זכות שהקנתה עוצמה פוליטית וכלכלית רבה ונקראה גם '''אינבסטיטורה'''.
 
אחד מגדולי המתנגדים לאינבסטיטורה של המלך, היה נזיר ממסדר [[קלוני]], איטלקי טוסקאני בשם הִילְדֵבְּרַאנְד, שטיפס ועלה בהירארכיה הכנסייתית. הוא ראה את תכלית חייו בהבטחת הסמכות האפיפיורית למינויים כנסייתיים ובהפקעת זכות זו מהקיסר. בשנת [[1059]] התכנסו ראשי הכנסייה ובראשם הילדבראנד. ההחלטה המרכזית שהתקבלה הייתה להקים [[קונקלווה|קולגיום של קארדינלים]], מועצה שתחליט מי יעלה לכס האפיפיור, ובכך להוציא את הסמכות הזו מהקיסר, זאת לאחר תקופה בה מינה והדיח [[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] מספר אפיפיורים לפי שיקוליו הפולטיים.