מרקנטיליזם – הבדלי גרסאות

מרקנטיליזם הייתה הגישה השלטת בכלכלה העולמית בראשית [[העידן המודרני]] (למן [[המאה ה-16]] ועד ל[[המאה ה-18|מאה ה-18]]) וחפפה להיווצרות [[מדינת לאום|מדינות הלאום]]. המדיניות המרקנטיליסטית הובילה להתערבות משמעותית של הממשלה בכלכלה ובמהלך תקופה זו גובשה המערכת הכלכלית ה[[מודרנה|מודרנית]]. מבחינה גלובלית, היווה המרקנטיליזם גורם ראשון במעלה לפרוץ [[מלחמה|מלחמות]] רבות בין מדינות [[אימפריאליזם מודרני|אימפריאליסטיות]] למדינות [[אירופה|אירופאיות]] אחרות. אימפריות אירופה כבשו בתקופה זו [[קולוניה|קולוניות]] רבות ב[[העולם החדש|עולם החדש]] במטרה לנצל את משאביהן, הטבעיים והאנושיים, ונלחמו זו בזו על ה[[שוק (כלכלה)|שווקים]] החדשים שנפתחו בפניהן. אחת התופעות האופייניות לתקופה הייתה גזל הזהב (תוך חיסול האוכלוסייה ה[[אינדיאני]]ת) מכל השטחים שנכבשו ב[[אמריקה הלטינית]] במטרה להגדיל את אוצרה הלאומי של [[ספרד]]. האמונה במרקנטיליזם החלה להתפוגג במהלך המאה ה-18 כאשר טיעוניהם של [[אדם סמית']] וכלכלנים קלאסיים אחרים אומצו על ידי [[האימפריה הבריטית]] ובשאר מדינות [[אירופה]] (למעט [[גרמניה]], שבה שלטה הגישה המרקנטיליסטית במהלך [[המאה ה-19]] ועד לתחילת [[המאה ה-20]]) ובעצם גרמו להיווצרות המערכת הקפיטליסטית המודרנית של המאה ה-19 (שמבוססת על סחר חופשי). [[ארצות הברית]], בעברה [[קולוניה]] בריטית, לא אימצה את המדיניות המרקנטיליסטית אלא דבקה ב"אסכולה האמריקנית" (מעין מדיניות נאו-מרקנטיליסטית) כפי שהשתקפה במדיניות של [[אלכסנדר המילטון|המילטון]], [[הנרי קליי|קליי]] ו[[אברהם לינקולן|לינקולן]]. מדיניות זו באה לידי ביטוי מאוחר יותר אצל כלכלנים גרמנים דוגמת [[פרידריך ליסט]] עד החלת ה-"[[ניו דיל]]" של הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]]. כיום התורה המרקנטיליסטית נדחית על ידי מרבית הכלכלנים אם כי ישנם אלמנטים מסוימים בה הנתפשים כחיוביים בקרב מספר כלכלנים כגון רווי באטרה, פט צ'ואט, אמון פינגלטון ו[[מייקל לינד]].