בהקטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וסו (שיחה | תרומות)
ארגון מחדש של הנושאים לפי הרלוונטיות שלהם לערך ועדכון פרטים
שורה 1:
'''בהקטי''' (Bhakti; מ[[סנסקריט]]: "לדבוק", "לסגוד") הוא השם של הדרך הידועה גם כ[[גאודיה וישנוה]] או [[וישנויזם]].
 
==פילוסופיה ומקורות היסטוריים==
ה'''בהקטי''' היא כמו כן, תנועה [[דת]]ית שמקורה בדרום [[הודו]] שמייצגת זרמים המתרכזים ב[[פולחן]] ל[[אל]] אחד בלבד - לרוב [[שיווה]], [[וישנו]], התגלמותו ה[[פוראנות|פוראנית]] של [[ראמה (אל)|ראמה]], או אחת מהתגלמויותיהם הרבות - בהן אף ה[[שאקטי]] ("האלה"). פולחן זה מתבטא בהשמת דגש רגשי חזק בשירה דתית על מערכת היחסים בין החסיד – ה'''בהאקטה''', הפרוש מהחברה ועושה את חייו בנדודים ברחבי הארץ ממקדש למקדש - לבין האלוהות. למרות ייחוד הפולחן לאל אחד, יש לשים לב לעובדה כי לא מדובר ב[[מונותאיזם]] בהכרח, וזאת מכיוון שאין שום סתירה בין דבקות באל אחד להכרה בקיומן של אלוהויות אחרות.
עד לעת האחרונה, נהוג היה לקשור את מקורותיה של תנועה זו בעיקר בהסתעפות פוראנית מהתרבות ה[[ברהמין|ברהמינית]] שבו נעשתה הפרדה בין המוחלט (ה"אטמן") לבין האל. אולם, גישה זו לא סיפקה הסברים מלאים לגבי הימצאותם של מוטיבים לא ברהמיניים בדת. כיום נוטים להאמין שמוצאו הראשוני של זרם זה ב[[עמים דראווידיים|תרבויות הדרווידיות]] של דרום הודו ( - הממלכות "פאנדאיה", "צ'ולה", ו"צ'רה"). המאות השלישית עד החמישית לספירה הנוצרית התאפיינו בתהפוכות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ודתיות בדרום הודו, אשר הביאו עימן סדרים פוליטיים חדשים כמו גם חדירה מסיבית של תרבות ברהמינית מצפון תת-היבשת. במאה ה-6 לספירה החלה התופעה בה קדושים נוודים (כדוגמת Sundarar) שעזבו את החברה העירונית ותרו את הארץ. הללו נחלקו לקדושים שאיבים (שיבא) – Nayannars - ולקדושים ואישניים (וישנו) – Alwars ונתפרסמו בשל השירים מלאי הרגש ששרו להתגלמויותיהם המקומיות של האלים. מקובל כיום כי באותה תקופה נהגו הבהאקטה לנדוד בין המקדשים בתוך מסגרת. בסביבות המאה העשירית לספירה, נעשה [[מיסוד]] של הנוודים ההיסטוריים לכדי קדושים והדת התמסדה במסגרת של רשת פולחנית מסועפת בעלת לוח שנה דתי עמוס בטקסי פולחן, אשר נפרשה ברחבי דרום הודו ויצרה לעצמה מרכזים דתיים-פוליטיים מרובים.
 
==שירת הבהקטי==
הדגש הרגשי בזרם זה מתבטא ב[[שירה]] שלו, שהיא בעלת חשיבות מרכזית בדת ושמה דגש על גשמיותו של האל ונגישותו, תוך התייחסות ספציפית למקומות הפולחן (בסנסקריט - arca) כמו גם לרגשותיו העזים של המאמין כלפי אלוהיו. רגשות אלו עשויים להימצא בקשת רחבה של הקשרים ובהם [[אהבה]], צער ואף [[כעס]] ומדגישים את געגועיו של החסיד למפגש עם האל במקדשו. רגשות עוצמתיים אלו מאפשרים לבהאקטה לתקשר עם אלוהיו ולמסד את הקשר ה[[מיסטיקה|מיסטי]]. מוטיב חוזר בשירה זו הוא תיאור תחושות של צער עקב הפירוד מהאל (סנסקריט - Viraha) במהלך הנדודים, צער אשר נמהל כחלק מטיב החוויה הדתית (Chaitania) ומתקיים כמרכיב בלתי נפרד ממנה, אף כי אינו סותר, ואף מדגיש, את הסגידה האינסופית לאל.
 
עם השנים הפכה שירת הבהקטי למאפיין ב[[פולקלור]], ב[[תרבות]] הדתית ההינדית הרווחת ובהוויה ההודית ואף נתפשת כיום כאחת מהחוליות המבנות את ההמשכיות התרבותית ההיסטורית של הודו. כמו כן, ניתן למצוא כיום בתרבות השירה העממית של הודו מוטיבים של שירה זו.
 
==פילוסופיה ומקורותיה ההיסטוריים==
עד לעת האחרונה, נהוג היה לקשור את מקורותיה של תנועה זו בעיקר בהסתעפות פוראנית מהתרבות ה[[ברהמין|ברהמינית]] שבו נעשתה הפרדה בין המוחלט (ה"אטמן") לבין האל. אולם, גישה זו לא סיפקה הסברים מלאים לגבי הימצאותם של מוטיבים לא ברהמיניים בדת. כיום נוטים להאמין שמוצאו הראשוני של זרם זה ב[[עמים דראווידיים|תרבויות הדרווידיות]] של דרום הודו ( - הממלכות "פאנדאיה", "צ'ולה", ו"צ'רה"). המאות השלישית עד החמישית לספירה הנוצרית התאפיינו בתהפוכות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ודתיות בדרום הודו, אשר הביאו עימן סדרים פוליטיים חדשים כמו גם חדירה מסיבית של תרבות ברהמינית מצפון תת-היבשת. במאה ה-6 לספירה החלה התופעה בה קדושים נוודים (Sundarar) שעזבו את החברה העירונית ותרו את הארץ. הללו נחלקו לקדושים שאיבים (שיבא) – Nayannars - ולקדושים ואישניים (וישנו) – Alwars ונתפרסמו בשל השירים מלאי הרגש ששרו להתגלמויותיהם המקומיות של האלים. מקובל כיום כי באותה תקופה נהגו הבהאקטה לנדוד בין המקדשים בתוך מסגרת. בסביבות המאה העשירית לספירה, נעשה [[מיסוד]] של הנוודים ההיסטוריים לכדי קדושים והדת התמסדה במסגרת של רשת פולחנית מסועפת בעלת לוח שנה דתי עמוס בטקסי פולחן, אשר נפרשה ברחבי דרום הודו ויצרה לעצמה מרכזים דתיים-פוליטיים מרובים.
 
התפישה הנפוצה כיום אם כך, גורסת כי הבהאקטי הוא זרם דתי אשר נוצר כתוצאה מסינתזה ברהמינית של דתות דראווידיות דרומיות אשר לוותה כמו כן גם בתופעות אנטיטטיות של ויתור על ערכי דת מסוימים. הדרישה המוקדמת ברוב הדתות ההודיות הקודמות - ייחוס חברתי או דתי מוקדם - נשמטה מתנועה דתית זו, ובכך למעשה התבטאה חתרנותה – יציאתה נגד ה[[היררכיה חברתית|היררכיה החברתית]].
שורה 18 ⟵ 11:
 
==בהקטי יוגה==
לפי משנתו של [[קרישנה]], משמעות המילה '''בהקטי''' היא "חשיבה", "אמונה" ומדיטציהאהבה. לפי עיקרון זה, בעזרת [[יוגה]] ו[[מדיטציה]] ניתן להתגברלגלות עלאת החושיםהעצמי ולרתמםהרוחני, לטובתנוולחבור לנשגב. החוקר פרידהלם הארדי קרא לתופעה "בהקטי אינטלקטואלי".
 
תרגול בהקטי יוגה:<br />
היוגה של הבהקטי שואפת לחיבור עם אלוהים דרך דבקות אמוציונאלית בדמותו הפרסונאלית של האל. המתרגל אינו רואה את אלוהים כדבר מופשט אלא לומד ליראות אל פרסונאלי. מישהו עמו הוא מפתח מערכת יחסים. על פי הבהקטי-רסמריטה סינדהו מאת [[רופה גוסוואמי]], תרגול הבהקטי כרוך בתישעה סוגי תרגול:
# '''שמיעה''' - לרוב לימוד מפי ה[[גורו]]הכתבים.
# '''דיבור''' - דיבור אודות נושאים פילוסופיים. יכול להתייחס גם ל[[מדיטציה]] על [[מנטרה]].
# '''זכירה''' - מדיטציה נצחית על אלוהים.
# '''שירות''' - ביצוע של שירות כלשהו למיקדש, למורה הרוחני או למתרגלים אחרים.
# '''סגידה''' - סגידה פולחניתלאלוהות ב[[מקדש]] או בבית.
# '''תפילה''' זימרת [[תפילה|תפילות]] ו[[מנטרה|מנטרות]].
# '''מילוי אחר הוראותשירות''' - לעקוב אחר הוראות ה[[וודות]]התרגול והגורוהרוחני.
# '''פיתוח יחסי ידידות עם האל''' - הגות פנימית על יחסיםאהבה עם אלוהיםלאלוהים.
# '''התמסרות מוחלטתהתקדשות''' - הקדשת הגוף, המחשבה והדיבור כליל לאלוהיםלעליון.
 
לרוב, יש המתייחסים לשלושת הראשונים מבין התרגולים הללו, קרי: שמיעה, דיבור וזכירה, כחשובים ביותר. לרוב אף נוהגים לשים דגש על דיבור, בהתייחס לזימרה ומדיטציה על מנטרות הכוללות את שמות האל, עד כדי כך שמתארים תרגול זה ככולל את כל התרגולים האחרים בתוכו.
 
==שירת הבהקטי של ימי הביניים==
הדגשכתנועה הרגשידתית בזרםימי זהביניימית, ומקרה פרטי של פנומנת הבהקטי בכללותה, היה בה דגש רגשי מתבטאשהתבטא ב[[שירה]] שלו, שהיא בעלת חשיבות מרכזית בדת, ושמהששמה דגש על גשמיותונגישותו של האל ונגישותו, תוך התייחסות ספציפית למקומותבמקומות הפולחן (בסנסקריט - arca), כמו גם לרגשותיועל העזיםרגשותיו שלהאוהבים בין המאמין כלפי אלוהיולאלוהות. רגשות אלו עשויים להימצא בקשת רחבה של הקשרים ובהם [[אהבה]], צער ואף [[כעס]] ומדגישים את געגועיו של החסידהמאמין למפגש עם האל במקדשו. רגשות עוצמתיים אלו מאפשרים לבהאקטה לתקשר עם אלוהיו ולמסד את הקשר ה[[מיסטיקה|מיסטי]]האלוהי. מוטיב חוזר בשירה זו הוא תיאור תחושות של צער עקב הפירוד מהאל (סנסקריט - Viraha) במהלך הנדודים, צער אשר נמהל כחלק מטיב החוויה הדתית (Chaitania) ומתקיים כמרכיב בלתי נפרד ממנה, אף כי אינו סותר, ואף מדגיש, את הסגידה האינסופית לאל.
 
עם השנים הפכה שירת הבהקטי למאפיין ב[[פולקלור]], ב[[תרבות]] הדתית ההינדיתההינדואית הרווחת ובהוויה ההודית ואף נתפשת כיום כאחת מהחוליות המבנות את ההמשכיות התרבותית ההיסטורית של הודו. כמו כן, ניתן למצוא כיום בתרבות השירה העממית של הודו מוטיבים של שירהמשירה זו.
 
[[קטגוריה:דתות]]