התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 1:
'''[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]]''' ארכה כארבע מאות שנה, משנת [[1517]] עד [[1917]], ו'''מונחים''' רבים בשפה ה[[טורקית]] החדשה וה[[ערבית]], שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות ה[[עברית]], כמו בתרבות הארצישראלית בכללה. חלקם נוצרו לפני התקופה העות'מאנית, ומקורם משפות הכובשים והפולשים הקודמים: [[פרסית]], [[מונגולית]], וערבית [[להג|ללהגיה]], השתמרו מתקופות קדומות: [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]], [[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|הצלבנית]] ו[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכית]].
 
הובאו בערך המונחים העיקריים, ב[[תעתיק]] וההיגוי המקובלים ב{{ה[[היישוב|יישוב}}]], הגם שאופן הגייתם של המונחים השתנה במקצת, בין אתרים ובמשך השנים; ואשר נעשה בהם שימוש ב[[ספרות עברית|ספרות]], באמנות, וב[[אדריכלות]] הארצישראלית והעברית לדורותיה, ב[[היסטוריוגרפיה ישראלית|היסטוריוגרפיה הישראלית]], בספרות החוק והמשפט האזרחי והצבאי של [[מדינת ישראל]].
[[קובץ:Ottoman empire He.svg|שמאל|ממוזער|300px|[[האימפריה העות'מאנית]], [[1481]]-{{כ}}[[1683]]]]
[[קובץ:World 1914 empires colonies territory-HE.PNG|ממוזער|שמאל|300px]]
שורה 77:
| '''גום''' || . || ייתכן שמקורה בטורקית עות'מאנית (תעתיק לטיני): '''kavm''', היגוי: קַוְם || ''' قَوْم''' || . || נוהג והליך [[נקמת דם]] אצל השבטים ה[[בדואים]] בארץ ישראל. המתיישבים היהודים באזורי הספר נהגו להתחשב בו הדדית, במיוחד אנשי "השומר" החמושים{{הערה|ראו למשל: גד, תחנות, בתוך: '''קובץ "השומר"''', תל אביב: הוצאת ארכיון העבודה, תרצ"ז-1937, עמ' 89.}}
|-
| '''גוּמְרוּק''' || ''' gümrük''' || '''کومروک''' או '''کمرک'''|| . || מקורה של המילה ביוונית התיכונה: '''κομμέρκιον''' היגוי: קוֹמֵרְקִיוֹן, מסחר, סחר, מלטינית: '''commercium''' || [[מכס]], על שלוש משמעויותיו: ה[[מס]], המוסד, ובית המכס; בהקשר הארצישראלי ב{{ה|תקופה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית}} בארץ ישראל]]: בית מכס מרכזי שכן ב[[נמל יפו]]
|-
| '''ג'ורה''' || . || . || '''جورة''', בור, גומה || . || בור איסוף שופכין, בור ספיגה
שורה 320:
| '''[[מירי|מִירִי]]''' || '''mirî''' || '''میری''' || '''عمير''', {{ש}}היגוי: '''אמיר''' || המילה הפרסית '''מיר''' היא קיצור של המילה הערבית, '''mirî''' היא הלחם של שתי מילים: המילה הפרסית: '''مير''' - עם הסופית הערבית: "י" || משמעות מילולית: שכירה או שכירות; בשימוש שלטוני: קרקעות - במובן של קרקעות מדינה, וגם ההכנסות מהן, של השליט, דהיינו, מס קרקעות; במובן רחב יותר, רכוש המדינה או אוצר המדינה; התושבים בתחום הקרקע אינם יכולים לבצע בה שינוי בקרקע, כגון בנייה או עבודת אדמה, אך מותר להם להשתמש במבנים או ביבולים המצויים בה{{הערה|ראו למשל: יצחק בן-צבי, '''אוכלוסי ארץ ישראל''', תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז, עמ' 158-157.}}{{ש}}אחד מחמשת סוגי הקרקע על פי חוק המג'לה מ-1858
|-
| '''מכדָרִיָה''' || . || . || . || שמירה על שדות מזרע. המונח היה בשימוש ב{{ה[[היישוב|יישוב}}]] ואצל אנשי "[[השומר]]" בתקופת [[העלייה השנייה]]{{הערה|[[בן-ציון דינור]] (עורך), '''[[ספר תולדות ההגנה]]''', א, א, הוצאת [[מערכות]], תשט"ו-1954, עמ' 276.}}
|-
| '''מִירְמִירַאן''' || '''mirimiran''' || '''میر میران''' || גלגול של מילים ערביות, תעתיק ערבי: '''(א)מיר אל-אומרא''' || . || מושל המושלים, בשימוש השלטוני: המופקד על פלך; שם ערבי נרדף לתארים השלטוניים: ביילר-ביי (ראו לעיל), ראש פלך (איילט)
|-
| '''[[מלכ|מֻלְכּ]]''', '''מוּלק''' || '''mülk''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מוּלְק''' || '''ملك''' || '''ملك''', תעתיק ערבי: גם ''' מִלְכּ''' || . ||משמעותה הקדומה: נכסי-דלא-ניידי ברשות השליט, דהיינו המדינה; ב{{ה[[העת החדשה|עת החדשה}}]] נוצרה משמעות שלטונית, חדשה, והיא קרקע בבעלות פרטית של התושבים; ברשותם לבנות בה לשם מגורים או לפתח בה חקלאות, והמיושבת תושבים רבים{{הערה|ראו למשל: יצחק בן-צבי, '''אוכלוסי ארץ ישראל''', כרך חמישי, תל אביב, [[הוצאת מצפה]], תרצ"ז-1937, עמ' 158.}} {{ש}}אחד מחמשת סוגי הקרקע על פי חוק המג'לה מ-1858
|-
| '''מִלֶת''' || '''millet''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מִילֵט''' || '''ملّت''' || '''ملّة''', בערבית משמעותה המקורית היא הדוברים אותה שפה || . || [[אומה]], לאום; קהילת אנשים המתגוררים באותם שטחים, וחולקים שפה, [[היסטורי]]ה, רגשות, אידֵאלים, מסורות ומנהגים. הגדרות נוספות: עַם, אחים לדת, וכן בנים לאמונה, עדה או כת דתית כלשהי ברחבי האימפריה העות'מאנית; בשימוש חוקתי-שלטוני: עדה דתית שאינה מוסלמית; באימפריה העות'מאנית מעמד העדות הנוצרית והיהודית היה נחות משל המוסלמים על פי החוק האיסלאמי
שורה 359:
| '''סוּוַארִי''' || '''süvari''' || '''سواری''' || . || '''سواری''' || [[פרש (מקצוע)|פּרָש]]; בשימוש צבאי: חייל רכוב על סוס; בהשאלה: [[רב חובל]] או קפיטן (ראו להלן) באוניית סוחר
|-
| '''[[סולטאני|סוּלטני]]''' || '''Sultani''' || '''سلطانی''' || . || . || [[מטבע]] [[זהב]] שהוטבע בתקופת שלטונו של ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] [[מהמט השני]] ב{{[[המאה ה-15|מאה ה-15}}]]; נקרא '''אַלְטוּן''' (כלומר זהב, או זהוב), וגם '''אשרפי''' או '''שריפי''', '''פלוֹרִי'''או '''פלוֹרִין''', ו-'''שַאהִי'''; ובמקורות העבריים: '''אדום זהב''', ובראשי תיבות: א"ז,{{הערה|אגרת ר' חיים ב"ר טוביה כ"ץ מווילנא, מצפת (1810), בתוך: אברהם יערי (עורך), '''אגרות ארץ ישראל''', הוצאת מסדה, עמ' 339.}} ו-'''פֶּרַח'''{{הערה|אגרת בני הישיבה בירושלים, בתוך: אברהם יערי (עורך), '''אגרות ארץ ישראל''', עמ' 163, 171.}}
|-
| '''סַיְימֶן''', וגם '''סיימניש''' || '''seymen''' או '''seğmen''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''סֵיְמֵן''' || '''سکمن''' || . || פרסית: '''سگبان''', השומר, המשגיח, מטפל בכלבים{{הערה|1=על פי מילון הפרסית-טורקית של קָנָר (KANAR Farsça Türkçe Sözlük) {{כ}} (מאת Prof. Dr. Mehmet Kanar).}} || משמעויותיה רבות, בהן: כוח הגנה דמוי־צבא בעל היררכיה משלו, אשר נטל חלק במלחמות, על פי רוב רכוב על סוסים; ובשימוש דומה, גַיס בחיל היניצ'רים; בהקשר ארמון הסולטאן: גם מטפלם של כלבי הציד של ארמון הסולטאן; במקורות העבריים: חייל שכיר{{הערה|סבלות יהודי ירושלים בימי הפחה מחמד בן פרוך, '''זכרונות ארץ ישראל''', עמ' 46.}}
שורה 455:
| '''קזִילַאר אַגַאסִי''' || '''kızlar ağası''', תעתיק טורקי: '''קִיזְלָר אָאָסִי''' || '''قیزلر آغاسی''' || . || . || ראש ה[[סריס]]ים השחורים (כלומר אפריקאים) בהרמון הנשים של הסולטאן
|-
| '''[[קישלה|קֵישְלֶה]]''' || '''kışla''' || '''قیشلا''', '''قیشلاق''', או '''قیشلاغ''' || . || . || במובן המילולי: [[קסרקטין]], מחנה חיילים; בהקשר הארצישראלי גם בית המשטרה וה[[כלא]] העירוני; כגון בירושלים, ב{{ה[[העיר העתיקה|עיר העתיקה}}]] בסמוך ל[[שער יפו]]
|-
| '''קלעה''' || '''kale''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''קָלֶה''' || '''قلعه''' || המקור ערבי: '''قلعة''', מבצר, מצודה || . || מבצר, מצודה, מעוז, סמיכות: '''קלעת'''