עזריאל זליג הויזדורף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא נולד כרב
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 10:
בשנת [[ה'תר"ז]] ([[1846]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]]. מספרים שמסעו ארך כששים יום, בספינת מפרש, וכשהייתה בסכנת טביעה בגלל סערה, ביקש ממנו רב-החובל שיתפלל ויקרא אל אלהיו כ[[יונה הנביא]] בשעתו והוא התפלל ואף תקע בשופר, וכשנח הים מזעפו אחרי התפילה והתקיעה, היה הדבר לקידוש השם בעיני הגויים.{{הערה|כך ע"פ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ה' (1952), עמ' 2354}} התיישב בירושלים ובשנת 1848 נשא לאשה את חנה ליפשה מינסקער.{{הערה|הגיעה לארץ עם סבא ר' מרדכי מינסקער.}} בת ר' צבי מווילנה.
 
בתחילה נתמך על ידי כולל אשכנז ובהמשך הפך לאחד הממונים בכולל. שימש כ[[מתורגמן]] ב[[קונסוליה]] האוסטרית בירושלים והיה מראשי [[כולל הו"ד]]. היה מיוזמי פרויקט "בתי מחסה והכנסת אורחים" שהוקמה ב{{ה[[העיר העתיקה|עיר העתיקה}}]]. פרויקט זה דרש סכומי כסף רבים ולשם כך יצא בשנת [[ה'תרי"ח]], (1858) כ[[שד"ר]] לאירופה והגיע אל קהילות יהודיות ב[[גרמניה]], [[פריז]], [[בריסל]] ו[[לונדון]] והקים בהן וועדים לאיסוף כספים למפעל בתי המחסה.{{הערה|1=ראו {{המגיד||על דבר בנין בתי מחסה לעניים והכנסת אורחים על הר ציון בירושלים|1859/05/11|00202}} – מכתב תודה שפרסם הויזדורף בעיתון "[[המגיד]]", שבו הודה לאישים שונים ב[[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות]] ברחבי אירופה, בהם הרב [[צבי הירש קלישר]]. וראו עוד {{המגיד||הודעה|1859/06/29|00500}}, ובה רשימה מפורטת של הוועדים.}}
 
בקיץ [[ה'תרכ"ו]] הייתה שנת ארבה ובצורת, אז עזר לאגודת "חברת יהודה וישראל" שייסד ר' [[חיים צבי שניאורסון]], במטרה לאגור תבואות להבטחת המזון לעניי העדה בירושלים. כמו כן בעת מגפת הכולירע בירושלים סייע לרכישת הקמח לחלוקה לעניים. סייע רבות ל[[בית היתומים דיסקין]].