פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 69 בתים, לפני שנתיים
מ
[[קובץ:Avraham Schwadron 002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932)]]
ד"ר '''אברהם א'<!-- אדולף? --> שרון''' ('''שְבַדְרוֹן''') (נכתב גם '''שוואדרון'''; '''Schwadron'''; [[י"ב באלול]] [[תרמ"ג]], [[10 בספטמבר]] [[1878]], בְּיֶניוּב, [[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]] – [[כ"א בתשרי]] [[תשי"ח]], [[17 באוקטובר]] [[1957]], [[ירושלים]]) היה הוגה דעות, [[מוזיקאי]], מלומד ו[[פובליציסט]], מייסד אוסף האוטוגרפים ([[כתב יד (מקור)|כתבי יד מקוריים וחתומים]]) וה[[פורטרט]]ים ב{{ה[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית}}]].
 
==חייו==
אברהם שרון נולד בשם '''אברהם שבדרון''' ב-[[10 בספטמבר]] [[1878]] בכפר בְּיֶניוּב (Bieniow) שליד העיר [[זלוטשוב]] שב[[גליציה]] (אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]), בן לרבקה לבית גלרנטר וליצחק שבדרון, בעל [[בית חרושת]] למשקאות. בצעירותו למד אצל דודו, הרב [[שלום מרדכי שבדרון|שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם מ[[ברז'אן]]), מגדולי התורה בדורו, ולאחר מכן ב[[גימנסיה]] היהודית ב[[סוצ'אבה]]<!-- היה עדיף כאן קישור לפרק על החינוך בערך על הקהילה היהודית בסוצ'אבה, אבל הגימנסיה לא מוזכרת שם... -->. בבגרותו למד ב[[אוניברסיטת וינה]], בה קיבל שלושה תוארי [[דוקטור]] – ב[[פילוסופיה]], ב[[משפטים]] וב[[כימיה]], מקצוע שלמד על מנת לסייע לאביו בבית החרושת. הוא הקים אגודה [[ציונות|ציונית]] ב[[זלוטשוב]], עסק בלימוד [[ספרות עברית]] ו[[תולדות עם ישראל]] ונמנה עם אגודת "התחייה" של סטודנטים יהודים שדיברו ביניהם רק [[עברית]].
 
ב-[[1914]] ברח ל{{ו|[[וינה}}|ווינה]] מ[[צבא האימפריה הרוסית|הצבא הרוסי]] שפלש לגליציה, שם פרסם את מאמרו הפילוסופי הראשון ("De Nature Stalibus") ומאמרים נוספים בעיתון "[[אסטרייכישה ווכנשריפט|אֶסטֶרַייכִישֶה ווֹכֶנשְרִיפט]]" (''Österreichische Wochenschrift'') שבעריכת ד"ר [[יוסף שמואל בלוך]].
על אף שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]], התגייס ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ל{{ה[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי}}]]. במהלך שירותו כתב לעיתונו רשמים מהחזית לבקשת עורך העיתון, בלוך. באותה עת טיפח את תורת "הציונות ההירואית" וסחף את חבריו, בהם [[דוד הורוביץ]], שכתב עליו בזיכרונותיו שהיה אחד ממעצבי המחשבה החלוצית.{{הערה|[[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) – דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' (שנתון לדברי ספרות והגות) טו, 2 (תשמ"א) (להלן: "יגר, דיוקנו"), עמ' 80.}} לאחר המלחמה [[עברות|עִברת]] את שמו ל"שרון" והיה במשך זמן קצר פעיל פוליטי במפלגת [[הפועל הצעיר]] בווינה.
 
בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעסוק במשרה מלאה בניהול אוסף האוטוגרפים והדיוקנאות שלו, שאותו מסר לספרייה הלאומית (וראו להלן). הוא החל גם ללמוד מוזיקה והלחין תשעה משירי [[רחל המשוררת]]. ב[[קונצרט]] למוזיקה יהודית שהתקיים ב[[קולנוע אדיסון|אולם אדיסון]] ב-[[14 בנובמבר]] [[1935]] נוגנו שלושה משיריו לצד יצירות של [[פליקס מנדלסון-ברתולדי]], [[ארנסט בלוך (מלחין)|ארנסט בלוך]], [[יואל אנגל]] ואחרים.