פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון – הבדלי גרסאות

|תקופת שירות=[[1851]] - –[[1904]]

'''פרדריק סלאי רוברטס, רוזן רוברטס הראשון''' (ב[[אנגלית]]: '''Frederick Sleigh Roberts, 1st Earl Roberts'''{{כ}}; [[30 בספטמבר]] [[1832]] - [[14 בנובמבר]] [[1914]]) היה [[פילדמרשל]] מוערך ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ומפקד הכוחות הבריטים. רוברטס יליד [[הודו|הודו הבריטית]] ממוצא [[אנגלי|אנגלו]]-[[אירי]], שירת בצבא הבריטי מגיל 19 בין השנים [[1851]] - –[[1904]], כשהוא נוטל חלק במערכות השונות של המחצית השנייה של המאה ה-19 ברחבי [[האימפריה הבריטית]], ביניהם [[המרד ההודי הגדול]], [[המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה]] ו[[מלחמת הבורים]].

במהלך [[המרד ההודי הגדול]] נלחם רוברטס כ[[קצין]] צעיר במהלך [[המצור על דלהי (1857)|המצור על דלהי]], שם נפצע קלות. רוברטס השתתף גם ב{{ה[[המצור על לקנאו|מצור על לקנאו}}]] כשהוא משרת ב[[מטה (צבא)|מטה]]ו של [[קולין קמבל, ברון קלייד הראשון|קולין קמבל]]. ב-[[2 בינואר]] [[1858]] השתתף רוברטס בהיתקלות כנגד כוחות מורדים בנסיגה, הוא זיהה שני מורדים רכובים אשר בידיהם [[דגל יחידה]] בריטי שנלקח מאחת היחידות, לאחר שנלחם איתם הוא החזיר את הדגל לידיים בריטיות. על מעשה זה יחד עם מעשה נוסף של הצלת [[פרש (מקצוע)|פרש]] שנלחם מול מורדים, עוטר רוברטס ב[[צלב ויקטוריה]].