הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב סברדלוב"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
מ
(עריכה)
מ (בוט החלפות: \1–\2)
ב-[[1902]] פגש גורקי את לנין והפך לבן בריתו וידידו. סברדלוב הלך בעקבות ידיד המשפחה ובאותה שנה, בהיותו בן 17 הוא הצטרף למפלגתו דאז של לנין - "[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית]]". ב-[[1903]], בעקבות לנין, הוא הצטרף לפלג ה[[בולשביקי]] של המפלגה. באותה שנה הוא אף נעצר לראשונה על ידי ה[[אוכראנה]] - משטרת ה[[צאר]].
 
סברדלוב השתתף ב[[מהפכת 1905]], כמפקד המחתרת הבולשביקית בהרי [[אורל]]. בעקבות זאת הוא נעצר ביוני [[1906]] ומאז היה במשך כ-11 שנה, כמעט ללא הפסקה, במאסר או בגלות, עד [[1917]]. בסתיו [[1913]] נבחר סברדלוב לראשונה לוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית, בהיעדרו והוא בן 27 בלבד{{הערה|[http://www.marxists.org/archive/trotsky/1925/03/sverdlov.htm מאמר שכתב [[לאון טרוצקי]] על יעקב סברדלוב, ב-[[13 במרץ]] [[1925]]]}}. שנתיים מתוך שנות הגלות שבילה בתוך רוסיה ([[1914]] - [[1916]]), היו ב[[סיביר]], לצידו של [[סטלין]]. עם פרוץ [[מהפכת פברואר]] 1917 והדחת הצאר חזר סברדלוב לפעילות פוליטית מלאה בפטרוגרד (כיום [[סנקט פטרבורג]]) ונבחר שוב לוועד המרכזי, והפעם, בנוסף לכך, גם לתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה, שהיה שני בחשיבותו רק ללנין. לנין אף תכנן ככל הנראה להוריש לסברדלוב את הנהגת המפלגה והמדינה, בבוא היום{{הערה|[http://www.spartacus.schoolnet.co.uk/RUSsverdlov.htm באתר "ספרטקוס"]}}.
 
סברדלוב לקח לאחר מכן חלק פעיל ביותר, ב[[מהפכת אוקטובר]]. ב-1922 טען גנרל רוסי מלוכני, [[מיכאיל דיטריכס]], שסברדלוב ארגן את רצח הצאר המודח, [[ניקולאי השני]], ומשפחתו ב[[יקטרינבורג]], ב-[[16 ביולי]] [[1918]]. ב-[[1990]] חזר המחזאי הרוסי אדוארד רדז'ינסקי על הטענה הזו בספר רב-מכר על אחרוני הרומנובים, שהתפרסם בשורה של לשונות.