אריה צימוקי – הבדלי גרסאות

נוספו 108 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
התלמיד אריה רוזינקו שורה עליונה קיצוני משמאל. במרכז יושב המורה ללטינית ולהיסטוריה מרדכי לייאר]]
 
'''אריה צימוקי''' (רוזינקו) ([[27 בפברואר]] [[1919]] – [[1 בדצמבר]] [[1985]]) היה עסקן ציוני ו[[עיתונאי]] [[ישראלי]], שעסק בעיקר בנושאי ממשלה ו[[מדיניות חוץ]]. ייסד את [[המועצה הציונית הישראלית]], שימש כחבר עמית ב{{ה[[ההנהלה הציונית|הנהלה הציונית}}]] ובחבר הנאמנים של [[הסוכנות היהודית]] ושימש כסגן נשיא [[הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים]].
 
==ביוגרפיה==
אריה רוזינקו נולד ב[[עיר]] [[קובל]] שבמחוז [[ווהלין]] ([[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]), בן לגיטל ויום-טוב. למד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]", המשיך ב[[בית ספר]] העממי עברי "הרצליה" וסיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" בקובל. בוגר קן "[[השומר הצעיר]]". מגיל צעיר גילה זיקה עמוקה ל[[עיתונאות]]. פרסם [[פיליטון|פיליטונים]] ומאמרים בשבועון ה[[ציונות|ציוני]] המקומי "קאָוולער שטימע" ('הד קובל').
 
בשנת [[1938]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] באמצעות [[סרטיפיקט]] סטודנט. ב-[[1941]] סיים את לימודיו בפקולטה להיסטוריה עברית וכלכלה ב{{ה[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים}}]]. היה חבר ב{{ה[[ההגנה|הגנה}}]], שירת כ[[נוטרות|נוטר]] והיה פעיל באיגוד לשיקום האסיר. ב-[[1943]] עבד כפרשן לחדשות חוץ ב[[עיתון|עיתונים]] "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[על המשמר]]" ו"[[למרחב]]". עם [[קום המדינה]] ב-[[1948]] שימש [[דובר (מקצוע)|דובר]] (קצין עיתונות) [[משטרת ישראל|משטרת]] [[ירושלים]] במשך שבע שנים, עד [[1955]].{{הערה|{{הצופה||עתונאי ירושלים נפרדו מקצין העתונות במשטרה|1955/04/15|00210}}.}}
עבר לעיתון "[[ידיעות אחרונות]]", שם שימש כתב [[פוליטיקה| פוליטי]] ומדיני בין השנים [[1963]]–[[1985]]. נחשב ל[[עיתונאי]] בעל קשרים ומקורות בצמרת ה[[פוליטיקה| פוליטית]] של ה[[מדינה]] ולאיש סודם של ראשיה ושריה הבכירים.
כעיתונאי התמסר לטיפוח כותבי [[יידיש]] ברחבי העולם ושימש כסגן נשיא הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים ([[1972]]–[[1984]]).
 
צימוקי ייסד את [[המועצה הציונית הישראלית]], שימש כחבר ב{{ה[[ההנהלה הציונית|הנהלה הציונית}}]] ובחבר הנאמנים של [[הסוכנות היהודית]]. לאחר מותו נפתחה על שמו מדרשה לציונות על [[הר הרצל]] שיזם ופעל להקמתה.
 
צימוקי נישא והיה אב לשתי בנות. נפטר בדצמבר [[1985]], בגיל 65. נקבר ב[[הר המנוחות]].