הבדלים בין גרסאות בדף "ויטקה קובנר"

נוספו 27 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
(←‏ביוגרפיה: כרונולוגי)
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
עם סיום לימודיה התיכוניים עברה ללמוד במכון ללימודי יהדות ב[[אוניברסיטת ורשה]], הצטרפה לארגון הסטודנטים של "[[השומר הצעיר]]" והייתה חברה בארגון הסטודנטים "אבוקה".
 
כשנכנסו הגרמנים לקאליש בספטמבר [[1939]], ברחה מזרחה והצטרפה לריכוז "[[השומר הצעיר]]" ב{{ו|[[וילנה}}|ווילנה]].
ביוני 1941 נכבשה וילנה בידי הגרמנים, שהורו על הקמת [[גטו וילנה]]. קמפנר נכלאה בגטו והוטל עליה להיות מקשרת בינו לבין העיר.
כך הכירה את [[אבא קובנר]], שהפך לימים לבן זוגה. אחיה שימש כשוטר יהודי בגטו.
{{ציטוט|תוכן=עוד קודם לכן דיברתי עם אבא [קובנר], שאם תהייה הזדמנות, אולי אעביר יהודים ליער. זה היה ממש מסוכן. זה היה מבצע, לקחת 60 איש ולהוליך אותם ליער; וזה היה בתקופה שהמפקדה הראשית, שהיתה בפיקודו של ליטאי, שאמנם היה יהודי אך התחזה לליטאי, קבעה: "מספיק, יותר לא מביאים יהודים ליער! "אז אני אמרתי: "מילא, יהיה מה שיהיה. מה הם כבר יעשו לי? העיקר שהיהודים יינצלו". עשיתי את עצמי כאילו לא קיבלתי את הפקודה והבאתי את הקבוצה ליער...}}
 
קובנר נחשבה לפרטיזנית נועזת במיוחד, בעלת תושייה ואומץ לב והם עמדו לה בשעותיה הקשות כאשר ניצבה מול סכנות חיים. ביולי [[1944]] הצטרפה ל{{ה[[הצבא האדום|צבא האדום}}]] ששחרר את וילנה.
כל משפחתה נספתה ב[[שואת יהודי פולין|שואה]].
בתום המלחמה הייתה חברה בקבוצת "[[הנקם]]" וישבה ב[[פריז]], כקשרית בין הארגון לבין [[הבריגדה היהודית]].