דור פלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של יוניון ג'ק (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ]] (, ,, {{ס:\1|
שורה 1:
[[קובץ:Dorpeles2012.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דור פלס]]
'''דור פלס''' (נולד ב-[[5 בנובמבר]] [[1961]] ב[[תל אביב]]) הוא [[שחקן תיאטרון]] ישראלי, מנהל אמנותי, [[במאי תיאטרון]] ומורה ל[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]] ב{{ה[[האקדמיה לאמנויות המופע|אקדמיה לאמנויות המופע}}]] בתל אביב.
 
==ביוגרפיה==
פלס בוגר תואר ראשון ב[[תיאטרון]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ו[[תואר שני]] במגמת בימוי. ביים מספר הצגות במסגרת האוניברסיטה.
אחר צהריים קסום של וולפגאנג באואר בתרגום [[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] עיבוד ובימוי 2001 (עם השחקנים: [[ג'וש שגיא]] ו[[אלחי לויט]]). "[[דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו]]" של [[פדריקו גרסיה לורקה]], בתרגום [[רנה ליטוין]] 2002 (עם [[איציק כהן]])
כשחקן תיאטרון הופיע בהצגות: "זינגר" בבימוי [[מיכה לבינסון]] ו"[[שלוש אחיות]]" בבימוי [[גדליה בסר]] ([[תיאטרון באר שבע]]), "סינים סינים" בבימוי [[ניקו ניתאי]] ([[תיאטרון הסמטה]]), "שמוליק של זהרה" מאת [[חגית רכבי ניקוליבסקי]] ([[תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער]]), ו"הנציב" ([[החאן הירושלמי]]).
 
ביים בתיאטרון [[הבימה]] את ההצגה "ליזליזה". ב[[תיאטרון הסמטה]] ביים את "ברבוניות" (בהשתתפות: [[מיכאל כורש]], מיכל ורד, [[יואב בר-לב]]), "אוטוסטראדה" (בהשתתפות: [[משה איבגי]], [[שירה פרבר]]) ו"ווקמן" (בהשתתפות: [[ליאור מילר]], ו[[אורן שבו]]). ב[[תיאטרונטו]] ביים את "שיחה ממתינה" שחקנית [[ענת ברזילי]], וב[[הסטודיו לאמנויות הבמה - תיאטרון חולון|סטודיו למשחק בחולון]] את "מכון ליווי". השתתף ב[[פסטיבל תיאטרון קצר]] ב[[צוותא]], בו ביים את "הזולה של דדי" (שחקנים:[[הילי ילון]] ויניב מויאל) ו"קרדיט" שחקנים: יהודה מור, [[קארין אופיר]]."השפעת קרני גמא על צפרני חתול", "משהו יפה" [[האקדמיה לאמנויות המופע]]
שורה 11:
פלס כיהן 15 שנה כמנהל האמנותי ובמאי הבית של התיאטרון העירוני נתניה, במסגרתו הקים סדנאות תיאטרון וביים את ההצגות: "המין השני", "איפה הכסף", "הפרדס" (מאת [[יוסף בר יוסף]]), "[[רק אתמול נולדה (מחזה)|רק אתמול נולדה]]", "שמונה נשים", "הצעת נישואין" (מאת [[צ'כוב]]), "הורים איומים" (מאת [[ז'אן קוקטו]]), "אל תקרא לי מותק", "קערת עץ", "מים גנובים" (פלס זכה בפרס הבימוי בפסטיבל "כל הארץ במה" על הצגה זו, שזכתה גם בפרס ההצגה הטובה ביותר, ובעקבות זאת היא הוצגה גם בתיאטרון צוותא), "תיאטרון בסלון", "קלפנים" (מאת [[ניקולאי גוגול]]), "הניחוח של חנה", ופסטיבל אקט 2 בחיפה.
 
פלס ביים הצגות ומופעים נוספים שהוצגו בבימות שונות: "צחצ'ח" (מופע של צח חרמון), "אחת ולתמיד" (מופע של [[הדר לוין]]), "עסקה משפחתית", "הבית שאני אוהב", "אהבה ראשונה", "רימון בין לבבות" (בהשתתפות:[[יוסי עיני]] ו[[אורן שבו]], "שרוט", "על אנשים והמצאות", "מכות" (הצגה לנוער בכיכובם של [[אורן שבו]] ו[[יניב פולישוק]]), "לב חדש", "סקופ", "העמק הירוק", "סתם בצחוק", "נחש במתנה", "עצבוני שכמוני", "החיים הטובים"(בהשתתפות: [[ישראל גוריון]] , "שמוליק של זוהרה" (מאת חגית רכבי), "נשף הגנבים" (מאת [[ז'אן אנווי]]) ו"חנה סנש" (מאת [[אהרון מגד]]).
 
פלס ביים גם שתי הצגות מחול, "מדברים ברגליים" ו"היער הנעלם".
שורה 19:
פלס הופיע כשחקן גם בקולנוע, בסרט "[[אסקימו לימון]]" ובסרט "פרא" בבימוי [[יורם גל]] (1999). בטלוויזיה שיחק פלס בסדרות "האישה באפור", "[[רמת אביב ג' (סדרת טלוויזיה)|רמת אביב ג']]" (1995), "[[קריאת כיוון]]", "אורחי דין" ו"[[האי (סדרת טלוויזיה)|האי]]" (2007). כן שיחק בסרטי סטודנטים ובפרסומות.
 
כיום פלס מביים הצגות ומעביר סדנאות תיאטרון. במקביל מביים, מלמד משחק ושיעורים באמנות הלחימה [[אייקידו]] ב{{ה[[האקדמיה לאמנויות המופע|אקדמיה לאמנויות המופע}}]] ובבתי ספר בתל אביב
 
גרוש ואב ללי, שני ולרועי. בשנת [[2014]] נפל בנו רועי, קצין בנח"ל, ב[[מבצע צוק איתן]].