דיני חיובים – הבדלי גרסאות

דיני החיובים החלו להתפתח ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]] כדי לכסות על פער שנוצר בין המשפט הרומי המסורתי, שעסק בעיקר בדיני קניין ומשפחה, ובין המציאות בה בני אדם ביצעו עוולות האחד כלפי חברו. עד להתפתחות החיובים, מצבים כאלו הולידו [[נקמת דם]] של ממש; בהדרגה, המשפט הרומי עבר מנקמה לפיצוי. דיני החיובים התחילו את דרכם, אם כן, בדיני הנזיקין.{{הערה|Zimmermann, Reinhard. "The Law of Obligations: Roman Foundations of the Civilian Tradition" (Oxford: Oxford University Press, 1996) 2.}} בשלב מאוחר יותר של המשפט הרומי, הופעת ה[[קורפוס יוריס סיוויליס]], ניתן לראות כבר "תורה" מאוחדת למדי של דיני חיובים. חיוב מוגדר שם כ"קשר משפטי, המחייב אותנו לבצע פעולה כלשהי בהתאם לחוקי המדינה".{{הערה|Justinian. "Institute". Trans. John B. Moyle (Oxford: Oxford University Press, 1889) 132.}} ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], דיני החיובים התפתחו פחות כדיסציפלינה משפטית-אקדמית נפרדת, ויותר כאוסף מושגים קרובים ("חייב", "נושה", "ביצוע" וכן הלאה) החלים הן בדיני החוזים, הן בדיני הנזיקין והן בחיובים אחרים.

 

 

==לקריאה נוספת==