משרפות מים – הבדלי גרסאות

יש הסבורים כי שם האתר מעיד על מפעל להפקת [[מלח בישול|מלח]], משאב יקר ערך ב{{ה[[העת העתיקה|עת העתיקה}}]], בבריכות [[התאיידות|אידוי]] [[מי ים|מי הים]] באמצעות השמש{{הערה|כך פירש כבר רש"י בעקבות תרגום יונתן. וראו: [[איתן אבניאון]], "משרפות מים", '''המילון האנציקלופדי של המקרא''', תל אביב: איתאב, מרץ 2003.}}.

ב{{[[המאה ה-20|מאה ה-20}}]] הוצע לזהות את משרפות מים באתר '''חָרְבַּת מַשְׂרֵף'''{{הערה|1=מכונה גם מינת אל מושריפה-משמע המעגן או הנמל של חירבת אל מושריפה, תל שנמצא בתחום הקיבוץ [[ראש הנקרה (קיבוץ)|ראש הנקרה]], כקילומטר אחד מזרחה-[http://www.antiquities.org.il/survey/new/?surveynum=86 אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל-סעיף 2 (חניתה)], רשות העתיקות (ר' אתרים 12 ו-16)}}, הממוקמת דרומית ל[[ראש הנקרה]] וקילומטר אחד צפונית ל[[חוף בצת]], על רצועת החוף שממול לכפר הנופש ראש הנקרה. ברחבי האתר ניתן להבחין בכמות רבה של משטחי [[כורכר]] מרובעים וחצובים ב[[סלע]], אשר חלקם הגדול מצופה ב[[טיח]]. החוקרים סבורים כי משטחים אלה נוצרו בתקופה העתיקה בעקבות [[כרייה|כריית]] אבן הכורכר לשם [[בנייה|בניין]]. לאחר מכן שמשו משטחים אלה, כאמור, בתור [[בריכה|בריכות]] לאידוי מי הים לטובת הפקת מלח וייתכן שגם לגידול [[חלזונות]] הארגמן מהם [[תעשיית ייצור וצביעת הארגמן במזרח הקדום|הפיקו]] ה[[פיניקים]] - תושבי המקום, את צבע ה[[ארגמן]], בדומה לנעשה ב[[עכו]], [[תל שקמונה]] ו[[תל דור]].