טנאקה גיאיצ'י – הבדלי גרסאות

 

==ראשית חייו==

 

לאחר סוף המלחמה שימש טנאקה [[נספח צבאי]] ב[[מוסקבה]] וב[[סנקט פטרבורג|פטרוגרד]], ואף דיבר [[רוסית]] באופן שוטף, אותה למד מהשתתפותו ב[[מיסה]] מדי יום ראשון ב[[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|כנסייה]]. ב[[מלחמת רוסיה-יפן]] שימש טנאקה עוזרו האישי של [[גנרל]] קודמה גנטארו ב[[מנצ'וריה]]. טנאקה סייע בכתיבת תוכניות הגנה עבור [[הצבא היפני הקיסרי]], ותוכניות אלה זכו להערכת המטה כללי של הצבא הקיסרי והגנרל [[יאמגאטה אריטומו]], עד שנעשה בהם שימוש במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. באפריל [[1906]] קיבל טנאקה את עיטור [[מסדר דיית הזהב]].

בנושאי פנים, ניסה טנאקה לדכא את תנועות ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]], את ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] ואת תומכיהם על ידי מעצרים המוניים. בנושאי מדיניות החוץ, המשיך טנאקה בקו התוקפני בו החל כקצין ב[[סין]], במנצ'וריה וב[[מונגוליה]]. בשלושה מקרים שונים הוא שלח כוחות כנגד כוחות ה[[קוומינטנג]] של [[צ'יאנג קאי שק]], שניסו לאחד את סין.

 

 

[[המאגוצ'י אוסאצ'י]] החליף את טנאקה בראשות הממשלה, והאחרון נפטר מספר חודשים לאחר התפטרותו. לאחר מותו הוענק לו עיטור [[מסדר פרחי הפאולוניה]].