טבח בתי הזיקוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי שפרט מסויים איננו מוחלטות היסטורית אלא טענה של הסטוריון בעל השקפה פוליטית מאוד מסויימת
שחזור. לשם כך הוכנסה הערת שוליים
שורה 9:
בבוקר [[30 בדצמבר]] [[1947]] השליכו לוחמי [[אצ"ל]], מתוך מכונית חולפת, קופסאות שימורים ממולאות ב[[חומר נפץ]] לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים{{הערה|1=[http://www.ezy.co.il/memoSite.asp?memorial_id=39 בתי זיקוק בחיפה], באתר "ארץ זוכרת יושביה"{{ש}}Zachary Lockman, [http://content.cdlib.org/xtf/view?docId=ft6b69p0hf&doc.view=content&chunk.id=s1.8.80&toc.depth=1&anchor.id=0&brand=eschol Comrades and Enemies. Chapter 8: The Descent into Madness]}}. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של [[הצבא הבריטי]] והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו בהם לבתיהם, מבלי שייעשה קודם כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא, לזיהוי ובדיקה לשם גילוי המשתתפים הפעילים בטבח.
 
עוד באותו יום שלח פיקוד [[ההגנה]] ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]] ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של [[חי"ש]] חיפה בראשות [[יוחאי בן-נון]] (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים [[בלד א-שיח']] (כיום שכונת [[תל חנן]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]) ו[[חוואסה]] (כיום [[שכונת בן דור]] ב[[נשר (עיר)|נשר]]), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק{{הערה|{{מטח|יעקב מרקוביצקי|המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות|12943}}.}}. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח, לטענת בני מוריס, למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', הוצאת עם עובד, 2003, עמוד 192 }}. ב[[חוואסה]] נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם 3 מאנשי "ההגנה": חנן זלינגר, חיים בן דור ועמוס גלילי.
 
בעקבות הטבח, החליטה ההגנה לחטוף את אנשי האצ"ל שהיו מעורבים באירוע{{דרושה הבהרה|איזה אירוע?}}. בין החטופים היה גם איש האצ"ל [[פרשת מות ידידיה סגל|ידידיה סגל]], שאף [[עינויים|עונה]] ומצא את מותו.