סטפן ראזין – הבדלי גרסאות

באביב 1670, פנה סטנקה צפונה, הגדיל את שורות תומכיו (20000 חיילים פעילים ובערך פי עשרעשרה מזה במרידות צמיתים מסייעות) והתחיל לכבוש מצודות ואף ערים חשובות: אסטרחן, צאריצין (לימים – סטאלינגרד), סאראטוב וסאמארה. בערים הכבושות התבצע טבח אכזרי בכל מי שנחשד בקשר עם השלטונות ובתושבים האמידים, והוקמו מעין דמוקרטיות עממיות מן הדגם הקוזאקי. לבסוף, בסתיו 1670, כוחותיו נחלו תבוסה מהדהדת במצור על סימְבּירְסְק (עיר שבה ייוולד, כעבור 200 שנים, ממשיך דרכו הגדול של ראזין – לנין), וראזין הפצוע נמלט חזרה למחוזות הקוזאקים על נהר הדוֹן. ראשי הקוזאקים הפריווילגיים הבינו היטב שהצאר עלול לנקום בכל האוכלוסייה הקוזאקית, ולכן, באפריל [[1671]], האצולה הקוזאקית כבשה בקרב עקוב מדם את מעוזו של ראזין והסגירהו לידי השלטונות הרוסיים ושליחי ה[[צאר]].