תרומות ומעשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, שינוי ניסוח מילולי למספרי
←‏פתיח: העברת עיקרי המחלוקת לגבי תרומות ומעשרות דאורייתא/דרבנן לפסקה אחת
שורה 2:
ב[[תורה]] וב[[הלכה]], '''תרומות ומעשרות''' הן חלקם של ה[[כהנים]], ה[[לוי (יהדות)|לויים]], ה[[עני]]ים ואכילה עצמית בטהרה ב[[ירושלים]] מתוך היבול ה[[חקלאות|חקלאי]] הגדל ב[[ארץ ישראל]], אותו [[מצווה]] להפריש בעליו או המחזיק בהם, בטרם יהיה מותר לאוכלם.
 
החיוב להפרשת תרומות ומעשרות הוא מעיקרו מהתורה, אך ישנה מחלוקת בהגדרת ה[[פירות]] החייבים מהתורה בהפרשת תרומות ומעשרות, מול הפירות שחיובם מ[[דרבנן]]. מוסכם שתרומות ומעשרות מ[[ירקות]] הם דרבנן. בנוסף שינה מחלוקת האם החל מ[[חורבן בית ראשון]] וגלות [[עשרת השבטים]] נוהגים תרומות ומעשרות מדין התורה{{הערה|דעת רש"י, תוספות, הראב"ד והטור}}, או מדרבנן בלבד{{הערה|דעת הרמב"ם והשו"ע}}.

חיוב תרומות ומעשרות הוא אך ורק על פירות שגדלו בארץ ישראל (ומדרבנן, גם בסביבתה), והוא חל בכל שנה, למעט [[שנת שמיטה|שנות שמיטה]] (אחת ל־7 שנים) שבהם היבול החקלאי [[הפקר]], ואין הפרשת תרומות ומעשרות ממנו.
 
ישנם שתי תרומות ושלוש מעשרות, כאשר מעשר שני ומעשר עני ניתנים בשנים שונות (לפי מספר השנה במחזור השמיטה), ולא במקביל:
שורה 12 ⟵ 14:
 
תרומה גדולה ותרומת מעשר הן חלק מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]. מעשר ראשון נועד עבור הלויים, אשר הוקדשו גם הם לעבודה דתית ב[[בית המקדש]] ועל כן לא קבלו נחלה בארץ.
 
החל מ[[חורבן בית ראשון]] וגלות [[עשרת השבטים]] ישנה מחלוקת האם נוהגים תרומות ומעשרות מדין התורה{{הערה|דעת רש"י, תוספות, הראב"ד והטור}}, או מדרבנן בלבד{{הערה|דעת הרמב"ם והשו"ע}}.
 
יבול אשר לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות נקרא [[טבל]], יבול אשר מקורו באדם שהצהרתו בדבר הפרשת תרומות ומעשרות אינה אמינה נקרא [[דמאי]] (וחייב בהפרשה חלקית מדרבנן), ויבול אשר הופרשו ממנו תרומות ומעשרות כדין, נקרא בלשון המשנה "מתוקן".