אוסקר פישינגר – הבדלי גרסאות

לאחר שסיים את למודיו פישינגרבבית התמנההספר, התמחה פישינגר בחברה לייצור [[עוגב]]ים עד שהבעשבעלי החברה התגייסו למלחמהל[[מלחמת העולם הראשונה|מלחמת העולם הראשונה.]] בשנה שלאחר מכן הוא עבד כשרטט במשרד של אדריכל, עד שגם הוא נקרא לשירות. עם זאת, לאחר מצבו הבריאותי, הוא נדחה משירות קרבי. לאחר המלחמה עברה משפחת פישינגר מערבה ל[[פרנקפורט]], שם למד פישינגר בבית-ספר למסחר ועבד כמתלמד, ובסופו של דבר קיבל תעודה של מהנדס.

בפרנקפורט פגש פישינגר את מבקר התיאטרון ברנרד דיבולד, שב-1921 הציג לפישינגר את עבודתו ואישיותו של וולטר רטמן, חלוץ בקולנוע האבסטרקטי. בהשראת עבודתו של רוטמן, החל פישינגר להתנסות בנוזלים צבעוניים ובחומרים לבניית מודליתמודלים תלת-ממדיים, כגון [[שעווה]] וחימרו[[חימר]]. הוא המציא "מכונת חיתוך שעווה", אשר מסונכרנת פריסה אנכית עם עם תנועת תריס המצלמה, דבר שמאפשר הדמיה יעילה של חתכים פרוגרסיביים דרך דגם עשוי שעווה ומחימר. פישינגר כתב לרוטמן על המכונה שלו, שהביעהוזה הביע עניין. לאחר שעבר עבר ל[[מינכן]], פישינגר נתן לרטמן רישיון להשתמש במכונה לרטמן, אשר השתמש בה לרקעים עבור הסרט של לוטה רייניגר ״הרפתאות של״הרפתקאות הנסיך אחמד״. בתקופה זאת פישינגר צילם ניסויים מופשטים רבים משלו באמצעות המכונה. חלק מאלה מופצים היום תחת הכותרת ''ניסויים שעווהבשעווה''.

ב-[[1924]] נשכר פישינגר על ידי היזם האמריקאי לואיס סיל כדי להפיק קריקטורות סאטיריות שנוטותעבור לקהלקהל בוגר. הוא גם עשהיצר סרטים מופשטים וניסויים משלו, מנסה טכניקותבטכניקות חדשות ושונות, כולל שימוש במספר מקרנים בו זמנית. ב-1926 וב-1927 ביצע פישינגר מופעי קולנוע שונים עם ליווי מוזיקלי, בשם ״Fieber״ (חום), ״Vakuum״, ״Macht״ (כוח) ולאחר מכן ״R-1 ein״ Formspiel''.{{הערה|{{cite web|last=Keefer|first=Cindy|title=Space Light Art - Early Abstract Cinema and Multimedia, 1900-1959|url=http://www.centerforvisualmusic.org/CKSLAexc.htm|work=White Noise|publisher=Australian Centre for the Moving Image|location=Melbourne|year=2005}}}}

בשנת 2012, אירוע מסכים מרובים, "Raumlichtkunst", מתוך הסדרה שהופיעה לראשונה בגרמניה בשנת 1926, שוחזרהשוחזר על ידי המרכז למוזיקה חזותית{{הערה|{{cite web|title=Raumlichtkunst|url=http://www.centerforvisualmusic.org/Raumlichtkunst.html|publisher=Center for Visual Music|accessdate=16 January 2013}}}}

והוצגה ע״י מוזאון[[מוזיאון ווטניויטני לאמנות אמריקאית|מוזיאון וויטני]] {{הערה|http://whitney.org/Exhibitions/OskarFischinger/}} ומוזאוןו[[גלריית טטה,טייט|גלריית לונדוןטייט,]].

לנוכח קשיים כלכליים, הלווה פישינגר כספים ממשפחתו, ולאחר מכן מבעלת הבית. לבסוף, במאמץ להימלט מאספני החובמנושיו, החליט פישינגר ביוני 1927 לצאת בחשאי למינכןממינכן ל[[ברלין]] ביוני 1927. הוא לקח רק את הציוד החיוני שלו, והלך בגרל לאורךברגל כ-560 קילומטרים באזורים כפריים, צילם פריימים בודדים ששוחררו עשרות שנים מאוחר יותר בסרט ''הליכה ממינכן לברלין''.

כשהגיע לברלין, פישינגר הלווה כסף מקרוב משפחה והקים סטודיו ברחוב [[פרידריכשטראסה]] (Friedrichstraße). עד מהרה הוא עשהעסק ביצירת אפקטים מיוחדים לסרטים שונים. עם זאת, ההצעות שלו לקריקטורות לא התקבלו על ידי מפיקים או מפיצים.{{הערה|Moritz. (2004). p.22.}} ב-1928 הוא נשכר לעבוד על אפוס החלל "אישה בחלל" (״Frau im Mond״,) בבימויו של [[פריץ לאנג]], שסיפק לו משכורת קבועה לזמן מה. בזמנובאופן עצמאי הוא התנסה"חקר" באנימציהאנימציה שלברישומי פחם על נייר. הוא הוציאוהוציא סדרה של "מחקרים" מופשטים, שסונכרנו למוזיקהלקטעי מוזיקה עממית וקלאסית. כמה "מחקרים" מוקדמים היוכאלו מסונכרניםשודכו עם תקליטים חדשים של חברת [[Electrola]], והוקרנו בתיאטרון עם פרסומתכפרסומת של התקיןה[[תקליט]], ובכך היו, במובן מסוים, ה[[וידאו קליפ]] ראשונים.

המחקריםה"מחקרים" - מספרים 1 עד 12 - התקבלו היטב בבתי הקולנוע לאמנותהאמנותיים ורבים הופצו לבתיבבתי קולנוע ראשיים ברחבי אירופה. חלק מהמחקריםמה"מחקרים" הופצו לבתי קולנוע ביפן ובארצות הברית. ״Studie Nr. 5״ שלו הוקרן ב-1931 ב״קונגרס לחקר קול ובצע״וצבע״ לשבחיםוזכה ביקורתייםבשבחי הביקורת. בשנת 1931 רכשהרכשו [[Universalסרטי יוניברסל|אולפני Picturesיוניברסל]] זכויות הפצה ל-״Studie Nr. 5״ עבור הציבור האמריקאי, ו-״Studie Nr. 7״ הוקרן כסרט קצר לפני סרט פופולרי בברלין, וערים רבות אחרות ברחבי העולם. האפקטים המיוחדים שפישינגר עשה עבור סרטיםהסרטים אחריםהכתירו הובילואותו את שמו להיותבכינוי "הקוסם מפרידריכשטראסהמ[[פרידריכשטראסה]]". בשנת 1932 נשא פישינגר את אלפרידה פישינגר, בן דודתו מגלנהאוזןמעיר הולדתו, גלנהאוזן.

כאשר ה[[נאצים]] על לשלטון ב-[[1933]], הם הנהיגו את המדיניותםמדיניות נגד מה שכינו ״האומנות״[[אמנות המנוונת״מנוונת|האומנות המנוונת]]״, לכן קהילות והאמנויותהאמנויות המופשטות ואפשרויות ההפצה נעלמו עד מהרה. אחיו, הנס פישינגר, הקרין את סרטו האבסולוטישל אוסקר, ''Tanz der Farben'' (ריקוד הצבעים) , ב-1939 ב[[המבורג]]. אוסקר פישינג המשיך לעשות סרטים וגם מצא עבודה כמפיק פרסומות, ביניהם ״Muratti Greift Ein״ (מורטי ממשיך לצעוד) לחברת [[סיגריה|סיגריות]]. הפרסומת, בה סיגריות רקדו בטכניכתבטכניקת [[סטופ מושן]] הוקרנה בכל רחבי אירופה. אף-על-פי שפישינגר לא נתפס באופן חיובי ע״י השלטונות הנאציים, הוא הצליח להשלים את עבודתו המופשטת ״Komposition in Blau״ ב-1935. היאעבודה זו קיבלה ביקורות חיוביות וניגודובניגוד לדעה רווחת הייתה רשומה כחוק. {{הערה|Moritz. (2004). p.207}} סוכן מ[[מטרו גולדווין מאייר]] הקרין עותקים של ״Komposition in Blau״ ו-״Muratti״ באולם אמנות קטן בהוליווד, [[ארנסט לוביץ']] התרשמההתרשם מהסרטים ומהתגובה הנלהבת של הקהל לסרטים הקצרים. סוכן מ[[פראמאונט]] התקשר אל פישינג ושאל אם הוא מוכן לעבוד באמריקה, ופישינגר הסכים מיד.

כשהגיע ל[[הוליווד]] בפברואר 1936, פישינגר קיבל מפרמאוןמפרמאונט משרד, מזכירות דוברות [[גרמנית]], מורה לאנגלית ומשכורת שבועית של 250$. הוא ואלפרידה נפגשו עם חברת המהגרים אך הרגישו לא שייכים בניבין בני האליטה. בזמן שפישינגר חיכה לתחילת עבודהעבודתו, הוא צייר ואייר.{{הערה|Moritz. (2004). p.67.}} הוא יצר סרט שנקרא במקור 'Radio Dynamics'', מסונכרות עםבליווי מנגינה באותו שם של רלף ריינגר. הסרט הקצר היה מיועד להכלל בסרט ״The Big Broadcast of 1937״, אך פרמאונט תכננו להוציא סרטים רק בשחרבשחור-לבן, דבר שלא הובהר לפישינגר כשהתחיל לעבוד. החברה לא אפשרה אפילו לנסות צבע בסרטו של פישינגר. הוא ביקשרביקש להשתחרר מהחוזה ועזב את פרמאונט. מספר שנים לאחר מכן, בעזרה שתשל הילה וון ריביי ומלגה מ[[מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים]] הוא הצליח לרכוש את הזכויות לסרט חזרה מפרמאונט. פישרפישינגר אז עשה אותו מחדש בצבע בגרסה שהוא קרא לה ״Allegretto״. סרט זה הפך לאחד המוקרניתהמוקרנים והמוצלחים ביותר בהיסטורה של המוזיקה הוויזואלית ואחד הסרטים הפופולריים ביותר של פישינגר.

רברוב ניסיונות יצירת הסרטים של פישינגר באמריקה סבלו מקשיים. הוא יצר את ״'An Optical Poem״ ב-1937 המותאם לצלילי [[רפסודיות הונגריות|הרפסודיה ההונגרית השנייה]] של [[פרנץ ליסט]] עבור MGM אך לא קיבל תשלום בגלל דרך הנהלת החשבונות של החברה. הוא יצר את הקטע לצלילי [[טוקטה ופוגה ברה מינור]] של [[באך|יוהאן סבסטיאן באך]] עבור "[[פנטסיה]]" של [[חברת וולט דיסני|דיסני]], אך עזב לאללא קרדיט כי דיסני שינה את העיצוב שלו להיותללא יותרתיאום ייצוגיעמו. לדברי ויליאם מוריץ, פישינגר תרם לאנימציית האפקטים של הפיה הכחולה ב[[פינוקיו|פינוקיו (סרט)]].{{הערה|{{cite book|last=Moritz|first=William|title=Fischinger at Disney - or Oskar in the Mousetrap.|year=1977|publisher=Millimeter|pages=25–28, 65–67|url=http://www.michaelspornanimation.com/splog/?p=2409}}}} ב-1950 פישינגר יצר מספר פרסומות מונפשות.

פישינגר היה מתוסכל עםלגבי עבודה על סרטים ובהדרגה הפנה את היצירתיות שלו לציורי צבע. אף על פי שקרן גוגנהיים הזמינוהזמינה ממנו סרט מצויר, פישינגר יצר את הסרט שלו ״Motion Painting No. 1״ ב-1947 בתעודכתיעוד של תהליך הציור, על ידי צילום פריים לאחר כל משיכת מכחול, והסגנון הרב שכבתי מקביל למוזיקה של באך ללא סנכרון מדויק. אף על פי שלא קיבל תשלום עבור הסרטים הלא-מסחריים שלו אלה רק עבור עבודה מסכריתמסחרית, ״'Motion Painting No. 1״ זכה בפרס ראשון בתחרות סרטים ניסויים בבריסלב[[בריסל]] ב-1949. שלושה מסרטיו של פישינגר נכנסו לרשימת הסרטים הטובים בעולם של אולימפיאדת האנימציה ב-1984.

פישינגר מת בלוסב[[לוס אנג'לס|לוס אנג׳לס]] ב-1967. כמות גדולה של מידע לא מדויק ממשיכה לתפרסם לגבי פישינגר, לרוב ממקורות בני עשרות שנים.

בסוף שנות ה-40 פישינגר המציא לומיגרףאת הלומיגרף (פטנט משנתנרשם ב-1955) שלפעמים במקרה מכונה סוג שלגם [[אלכסנדר סקריאבין|עוגב צבעים]]. כמו ממציאים של מכשירים דומים אחרים, פישינרפישינגר כיווהקיווה להפוך אותו למוצר מסחרי הזמין לכולם, אך הדבר לא קרה. הקליהכלי ייצר תמונות על ידי הפעלת לחץ נגדכנגד מסך גמיש שבלט לתוך קרן אור צבעוני צרה. כקליככלי תצוגה גודלו היה מוגבל על ידחידי אורך ידיו של המבצע. שני אנשים נדרשו כדי לתפעל את הלומיגרף: אחד הפעיל את המסך כדי ליצור תמונות, והשני כדי לשנות את צבעי האור.

המכשיר היה שקט, אבל הופיעו איתו לצלילי מנגינות שונות. פישינגר הופיע מספר פעמים בלוס אנג׳לס ופעם אחת בסן פרנסיסקו בתחילת שנות ה-50 לצלילי [[מוזיקה קלאסית]] ופופולרית ורבים התרשמו מהתמונות המלהיבות של המכונה. ב-1964 השתמשו בלומיגרף בסרט [[מדע בדיוני]] ״The Time Travelers״ שבו כונה ״lumichord״. זאת לא הייתה כוונת פישינגר אלהאלא החלטה של מפיקי הסרט. בנו של פישינגר, קונרד, אפילו בנה עוד שתי מכונות בגדלים שונים. לאחר מותו אלמנתו אלפרידה ובתו ברברה הופיעו עם הלומיגרף, יחד עם ויליאם מוריץ באירופה וארצות הברית.

היום אחד הכלים נמצא בוזאון של מכון הקולנוע הגרמני ב[[פרנקפורט]] ושתיםושנים אחרים בקליפורניהב[[קליפורניה|קליפורניה.]] בתחילת 2007 ברברה פישינגר הופיעה עם הלומיגרף המקורי בפרנקפורט. תיעוד מצולם של הפעותיה של אלפרידה נשמרים במרכז למוזיקה ויזואלית בלוס אנג׳לס.

מסמכים, סרטים, צילומים והרבה ציורי אנימציה של פישינגר נשמרים במרכז למוזיקה חזותית בלוס אנג׳לס שהוא בעל הזכויות על הסרטיםסרטיו. שם נשמרים גם מסמכים של אפרידהאלפרידה פישינגר וגםושל כתובתויליאם הביבליוגרפיהמוריץ, שלוכותב ויליאםהביוגרפיה מוריץשל פישינגר. המכרזהמרכז שימר רבים מסרטיו של פישינגר, כולל ״Spirals״, ״Wax Experiments״, ניסויים מוקדמים, ״Squares״, ״Study no. 5״, ״Study no. 7״, ״Allegretto״, ״Radio Dynamics״ ואחרים. קרן פישינגר בקליפורניה מנהלת את הציורים שלו ושוכרוסוחר האומנותהאמנות המייצג אותם באופן רישמורשמי הוא Peyton-Wright Gallery,Galler Santaמ[[סנטה Feפה|סנטה-פה]].