נאו-ציונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידאולוג, אידאל, נאו-
שורה 4:
האידאולוגיה הנאו-ציונית מתמודדת עם שני זרמים פוסט-ציונים להגדרתה: פוסט-ציונות מן הימין, ופוסט-ציונות מן השמאל, כאשר שתיהן לרוב תומכות בסיפוח השטחים אך מצדדים שונים של המפה הפוליטית:
* פוסט-ציונות מן הימין (על פי השיטה הנאו-ציונית) הוא זרם הגותי ופוליטי המעמיד את קיומה של שליטה יהודית בכל [[ארץ ישראל]] כערך קובע, הגובר על ההשלכות שתהיינה על ה[[דמוגרפיה]] וה[[דמוקרטיה]] במדינת ישראל, כתוצאה מהגדרת כל שטחי ארץ ישראל כנתונים באופן בלעדי תחת שלטונה וחוקיה של [[ישראל]]. אידאולוגיה זו לרוב מצודדת בסיפוח השטחים ולמעשה גם בביטול צביונה הדמוקרטי של המדינה, ובכך כופרת בבסיסי הציונות.
* פוסט-ציונות מן השמאל הוא זרם הגותי ופוליטי אשר בבסיסו משתייך להגות הפוסט לאומית. בניגוד לפוסט-ציונות הימנית המשמרת את שטחי 67 כחלק משטחה של ארץ ישראל, הפוסט ציונות מן השמאל התפתחה לאחר מכן, להבנה כי אין צורך במלחמה דמוגרפית וגאוגרפית במדינה. אידיאולוגיהאידאולוגיה זו גם היא כאמור מצודדת בסיפוח השטחים, אך תוך כינון [[מדינת כלל-אזרחיה]] פוסט-לאומית ובכך שוללת גם את הציונות וגם את הלאומיות הפלסטינית. כמו כן, טוענים ההוגים הנאו-ציונים, כי הפוסט ציונות משמאל מונעת ממניעים כלכליים [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברליים]] המושתתים על ניצול עובדים והרחבת הפערים הכלכליים.
 
הנאו-ציונות גורסת כי המשותף לשתי אידאולוגיות אלו הן הרדוקציה שהן עושות לציונות ההיסטורית ממפעל ליצירת חברה יהודית צודקת בא"י, ל[[לאומנות]] יהודית בשטחי המדינה ותו לא{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tal.wolfson.co.il/essays/macabre.htm|כותרת=תרגיל בהומור מקאברי על חשבון הציונות הלאומית - גדי טאוב|אתר=tal.wolfson.co.il|תאריך_וידוא=2016-08-31}}}}. היא מבדילה בין שאיפה לאומית, שהיא השאיפה לריבונותו של כל עם בארצו, לשאיפה לאומנית, שהיא השאיפה לעליונות עם אחד וצרכיו על כלל העמים והקבוצות האחרות. לכן התנועה מצהירה כי היא מבקשת לחבר בין השורשים היהודיים של הציונות, לבין צרכיה המודרניים; וגורסת כי העם ה[[יהודים|יהודי]] וריבונותו על ארץ ישראל לצד הקמת מדינה פלסטינית, תוך שאיפה לתיקון עולם היא יעדו של עם ישראל ושל הציונות.
 
קיימת מחלוקת על הגדרתה המדויקת של ה[[אידאולוגיה]] הנאו-ציונית גם בקרב דובריה. הוגים [[פוסט-ציונות|פוסט-ציונים]] מן השמאל מבקשים להגדירה כתנועה ימנית אשר הגיחה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. מאידך, הוגים שונים (הנמנים בזרם זה) רואים בה תגובה להגות פוסט-ציונית הן מימין והן משמאל, כתוצאה מהתערערות ה[[אתוס]] ה[[ציונות|ציוני]] החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], ולכן דובריה סוברים כי יש לשייכה לצד השמאלי של המפה ה[[פוליטיקה|פוליטית]]. חלק מההוגים המזוהים ביותר עם הניאוהנאו-ציונות מגדירים את עצמם כימין מובהק (לדוג' [[רונן שובל]]), וחלקם טוענים כי הציונות ההרצליאנית המקורית היא אידיאלאידאל שמאלי של שחרור ושוויון, ולכן חזרה אליה היא חזרה לעקרונות שמאליים של [[מדינת רווחה]] והכרה ושלום עם העם הפלסטיני (לדוג' [[גדי טאוב]]).
 
==לקריאה נוספת==