אסתר הרצוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, ]], {{ס:\1|
שורה 1:
[[קובץ:אסתר הרצוג Esther Hertzog.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אסתר הרצוג ]]
[[קובץ:אסתר הרצוג ומרינה סולודקין 2010.jpg|250px|ממוזער|אסתר הרצוג ו[[מרינה סולודקין]] בשדולה לזכויות ילדים והורים ב[[הכנסת|כנסת]] [[2010]]]]
[[קובץ:אסתר הרצוג Esther Hertzog 2013.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אסתר הרצוג בהשקת ספרה 'בשר ודמים: [[זנות]], [[סחר בנשים]] ו[[פורנוגרפיה]] בישראל' - [[2013]]]]
'''אסתר הרצוג''' היא פרופסור ל[[אנתרופולוגיה]] ומייסדת תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים ([http://www.shin-women-equality.org.il/ SHIN]) ו[[פרלמנט נשים]]. הרצוג שימשה ראש החוג למדעי החברה (בין השנים 2000–2006) וראש ההתמחות ב[[אנתרופולוגיה חברתית|אנתרופולוגיה]] (בין השנים 2004–2011) ב[[מכללת בית ברל]]. היא זכתה ב{{ה[[הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'|פרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'}}]].
 
==ביוגרפיה==
שורה 22:
==מחקר וכתיבה אנתרופולוגית ופמיניסטית==
 
שני נושאים מרכזיים מרכיבים את עבודתה של אסתר הרצוג בהוראה ובמחקר: '''ביורוקרטיה ומגדר'''. שניהם צמחו מתוך עבודת שדה במרכז קליטה שבו גרו עולים מאתיופיה, במסגרת לימודי הדוקטוראט באנתרופולוגיה, במהלך 1983–1984. מתוך חוויה זו, שבה לקחה חלק פעיל, כ"דיירת" וכ"פקידה" (עוזרת לרכז תרבות), למדה בהדרגה על השפעתם של המנגנונים הביורוקראטיים הגלויים והסמויים על צמיחת קטגוריות, שלתוכן הפקידים שיבצו אנשים ועל פיהן התנהגו. בתהליכים אלו הגדירו אנשים באמצעות זהויות קולקטיביות במושגים של "עלייה", "מגדר", "גיל" ו"משפחה" וגם נבנה מרחק חברתי ריבודי. סוגיית יחסי הכוח בין המינים וצמיחת ה"משפחה", בקונטקסט הביורוקראטי של מרכז קליטה ומערכות שלטון בכלל, התפתחה לאחד ממוקדי התיזה ולשניים מתוך ששת הפרקים בספרה, המבוססים על המחקר: '''הביורוקרטיה ועולי אתיופיה, יחסי תלות במרכז קליטה''' (צ'ריקובר 1998) ובספר: ''Immigrants and Bureaucrats, Ethiopians in an Israeli Absorption Center ,'' Berghahn 1999)  הרצוג פרסמה מאמרים שונים על הקליטה הביורוקרטית של עולי אתיופיה (בכתבי העת: ''בעיות בינלאומית'' 1993; ''Anthropology of the Middle East'' 2010; ''Ethnologie Française'' 2013 , בספרים בעריכת א' אבוהב ואחרים 1998, בעריכת ר. יזרעאלוביץ וג' פרידלנדר 1999, ובעריכת ש. ארדנר ופ. מור 2007). השליטה הביורוקרטית על הנשים העולות מאתיופיה נידונה במאמרים שהתפרסמו בכתב העת Gender and Development, 2002), ובספריה (צ'ריקובר, 1998, ברגהאן, 1999).                           
 
את העניין בסוגיית '''התנהגות חברתית בקונטקסט ביורוקראטי''' הרחיבה הרצוג במהלך השנים למחקר על מוסדות ומערכות חינוך ורווחה. מחקר זה התפתח במקביל לפעילותה החברתית, מאז ראשית שנות ה-90, בסוגיית הטיפול של מערכות הסעד והמשפט ב"ילדים בסיכון". בנושא זה פרסמה כמה מאמרים בכתבי עת (''חברה ורווחה,'' 1991; ''תיאוריה וביקורת,'' 1996; ''המרחב הציבורי,'' 2009; Anthropology of the Middle East; 2014), מאמר בספר (בעריכת י' קים ואחרים, 2004); ומאמר נוסף, הקושר בין ביורוקרטיית הקליטה ושילובם של ילדי עולי אתיופיה במערכת החינוך (בספר בעריכת י' דחוח-הלוי, 2004).