זרובבל חביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: קיטלוג כפול.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, ,, \1–\2
שורה 22:
|רקע מקצועי או הכשרה=[[אגרונומיה]]
}}
'''זרובבל חביב (לובמן)''' ([[1894]] - [[1987]]) היה איש ציבור ופובליציסט. הוא כיהן כראש המועצה המקומית בראשון לציון. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב.
 
== חייו ==
נולד ב[[ראשון לציון]] לרבקה ו[[דב חביב לובמן]], למד בבית הספר העממי במושבה, בית הספר העברי הראשון בארץ, שנקרא לימים על שם אביו ([[בית ספר חביב]]). סיים את לימודיו ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גמנסיה "הרצליה"]]{{הערה|{{הצבי||מהגמנסיה העברית|1908/11/20|00301}}}}, במחזור התלמידים הראשון שלה{{הערה|{{הפועל הצעיר||מנחת זכרון לתלמידי המחזור הראשון של הגמנסיה העברית הראשונה בארץ ישראל|1913/08/18|02302}}}}. השתתף בכתיבת מכתב המחאה של תלמידי המחזור אל אחד העם כנגד ההחלטה ללמד בטכניון בשפה הגרמנית, כחלק מ[[מלחמת השפות]]. מאז ולאורך כל חייו היה לוחם קנאי לשפה העברית. השתתף בייסוד הסתדרות "הדור הצעיר", שחבריה התגייסו למשימות הלאומיות והחברתיות של התקופה, והיה שותף לפעילות [[ההסתדרות המצומצמת]] אם כי לא היה חבר רשמי בה.
 
כחלק מחבריו למד משפטים ב[[אוניברסיטת איסטנבול]], אז קושטא. בהגיעו לחופשה מהלימודים פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וקטעה את לימודיו. בשנת תרע"ו 1916 התמנה מטעמו של [[אהרן אהרונסון]] לתפקיד ניהולי במסגרת המלחמה במכת הארבה שירד אז על הארץ. בהמשך, שירת במחלקה החקלאית שבנגב במעמד של קצין ב[[צבא האימפריה העות'מאנית]]. לקראת סוף המלחמה ועם כיבוש הארץ על ידי הבריטים התנדב ל{{ה[[הגדוד העברי|גדוד העברי}}]] הארצישראלי ("הראשון ליהודה"). בראשית שנות העשרים, למד חקלאות באוניברסיטאות בצרפת.
 
כאביו, לפניו, היה איכר וממנהיגי המושבה [[ראשון לציון]]{{הערה|{{דואר היום|ש. ויליניץ|אספה כללית של הלואה וחסכון בראשון לציון|1931/06/07|00409}}}}. הקדיש עצמו לעבודה ציבורית ענפה, הן בתחומי המושבה והן במישור הלאומי. היה פעיל בהגנה, בחינוך ובפיתוח מוסדות במושבה. במסגרת פעילותו הפוליטית היה מאנשי הנהגת "הברית העולמית של [[הציונים הכלליים]]. ובשנת 1932 נבחר למועצה הארצית של המפלגה כנציג ראשון לציון{{הערה|{{דואר היום||מהחלטות הועידה הארצית לציונים הכלליים|1932/07/18|00300}}}}. בשנת 1935 נשלח מטעם המפלגה כציר ל[[קונגרס הציוני]] הי"ט{{הערה|{{דבר||ועידת הציונים הכלליים ננעלה|1933/07/07|00406}}}}. בהמשך כיהן בהנהלת [[המפלגה הפרוגרסיבית]]. בשנת תרצ"ז 1937 נשלח לפולין מטעם הקרן הקיימת לישראל לגייס כספים למטרת גאולת קרקעות הארץ. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בשנים 1939-1946, כיהן כראש המועצה המקומית בראשון לציון. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב. ערב מלחמת השחרור נשלח (יחד עם יעקב אורי מנהלל) על ידי הנהגת היישוב לדרום אמריקה לצורך איסוף כספים לקניית נשק וגיבוש הקהילות היהודיות שם. במהלך השליחות התבשר על נפילת בנו, אמנון חביב, שלחם בנגב. בהמשך נמנה עם מקימי ארגון [[יד לבנים]] ומילא במשך שנים את תפקיד יושב ראש הארגון.
שורה 45:
* זרבבל חביב, '''זכרונותי מן המושבה''', ראשון לציון: עירית ראשון לציון - האגף לחינוך ולתרבות, תשמ"ו. ‬
* '''חיבת ציון : שיבת ציון, ראשון לציון : לקט של רעיונות, ציוני דרך, מאורעות ודמויות של אישים בדרך לציונות מגשימה''', (עורך: יונה עדיני), ראשון לציון: עירית ראשון-לציון - המוזיאון לתולדות המושבה, תשמ"ב. ‬
* זרבבל חביב, '''עינות הדמע : מאגדות התחיה''', (תל אביב): ועדת יובל השבעים לראשון לציון של יד עירית ראשון לציון : (דפוס ספר) , תשי"ב. ‬ ‬
 
==קישורים חיצוניים==