מטה כמורה – הבדלי גרסאות

השימוש בנצרות הוא קדום מאוד. אין תיעוד מתי בדיוק הוא החל, אך יש עדויות לשימוש כזה כבר ב{{[[המאה ה-7|מאה ה-7}}]]. ציורים רבים של [[קדוש (נצרות)|קדוש]]ים מציגים אותם כשמטה בידם.

ב{{ה[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית}}]] ראש המטה הוא מעוגל והוא נישא בעת ה[[סקרמנט]] בידו השמאלית של איש הכמורה הבכיר ב[[כנסייה]]. על פי התקנות, עליו לכוון את העיקול כלפי הציבור וכן עליו לשאת את המטה בעת תהלוכות ובעת שהוא מברך אנשים. לעתים נותן הבישוף לנער שרת לשאת את המטה, אך עליו לשאתו בעזרת מטפחת, על מנת שלא לגעת בו בידיו החשופות. הבישוף מקבל את המטה בטקס ההסמכה שלו וכך גם [[אב מנזר]] או אם מנזר, כשהמטה מסמל את היותם מנהיגים את צאן מרעיתם. בכנסיות המזרח (דהיינו [[הכנסייה האורתודוקסית]], [[נצרות מזרחית קתולית|המזרחית הקתולית]] וה[[נצרות אוריינטלית|אוריינטלית]]) מעוצב ראש המטה לעתים בצורת [[צלב#סוגי צלבים שונים|צלב טאו]] או כארבעה ראשי נחשים המתעקלים ונפגשים במרכז. לעתים תלוי במרכז העיקול שבראש המטה תליון או דיסקית עם תמונת [[קדוש (נצרות)|קדוש]] עליו. במקרים אחרים מפוסלים שם סיפורים או דמויות מספרי הקודש, דמויות [[בעלי חיים]] או [[מפלצות וחיות אגדיות|יצורים אגדיים]]. מטה של בישוף או בעל דרגה גבוהה יותר יהיה עשוי בדרך כלל מכסף או מתכת יקרה אחרת, ואילו זה של אב מנזר יהיה עשוי לרוב מעץ. בעבר הייתה תלויה פיסת בד במקום שבו החזיקו את המטה, כדי ש[[לחות]] היד לא תפגע במטה ולא תספוג ממנו את הצבע. בהמשך, נעשה בד זה לחלק פחות מעשי ויותר אמנותי.

ב[[הרלדיקה]] משמש מטה הכמורה כ[[מטען (הרלדיקה)|מטען]] ב[[שלט אצולה]] ומסמל בדרך כלל מקום שהיה בשלטון בישוף (כמו בסמל [[בזל]]). ב[[הרלדיקה כנסייתית]] הוא נוכח בסמלם של בישופים ואבות מנזר, כאשר בסמל בישוף פתח העיקול שבראש המטה פונה כלפי חוץ (או ימינה), ובסמלי אבות מנזר, העיקול הוא כלפי פנים (או שמאלה) והמטה מעוטר בפיסת בד. הסיבה שבגללה דווקא אבות מנזר הוסיפו את הבד היא כיוון שבעוד שבישוף יכול להשתמש ב[[כפפה|כפפות]] על מנת להימנע מלגעת במטה בעור חשוף, על אב מנזר חל איסור להשתמש בכפפות בשאתם את המטה{{הערה|[http://www.coaf.us/AspectsofHeraldry.pdf אספקטים בהרלדיקה עמ' 6]}} והם נאלצו להשתמש בבד. מכיוון שהצלב תופס בשלט האצולה את אותו תפקיד, נאסר ב-1969 השימוש במטה בסמליהם של בישופים קתולים וכיום הוא מופיע רק בסמלי אבות מנזר. ב{{ה[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית}}]] מופיעים לעתים קרובות שני מטות מוצלבים (בסאלטייר) מאחורי ה[[מגן (הרלדיקה)|מגן]], אם כי גם בסמלים שאינם אנגליים.