אנטוניו דה לה קלנצ'ה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 20:
ספר הכרוניקה שלו כולל אוצר של ידע על הדת, המנהגים והמסורות של האינדיאנים משטחי בוליביה ופרו, על הגאוגרפיה של האזור, ובמיוחד על מוצאם ועל תולדותם של הילידים.
 
האב קלנצ'ה ידע את שפת הקצ'ואה , אם כי האטימולוגיה של המלים שדיבר עליה היא מוטלת בספק. הוא הסתמך גם על ספרי הכרוניקנים המפורסמים שעמדו לרשותו - פולו דה אונדגרדו, מיגל קבליו דה בלבואה, פרננדו אוונדאניו, הישועים טרואליה, ואסקס ואריאגה, ספרי ההיסטוריון [[פרנסיסקו טיטו יופנקי]], ספרו של אלונסו רמון גאווילאן (על האחרון סמך בעיקר לגבי אזור האדם [[טיטיקאקה]]), על כתבי יד שלא פורסמו, אוספי אמונות אלילים ומנהגים.
 
קלנצ'ה שם לב לדמיון הפיזי בין האינדיאנים ובין [[אסיאתים|האוכלוסיות ממזרח וממרכז אסיה]] שנקראו בעבר [[גזע (אדם)|"מונגולידים"]] או [[טטרים]]. את ההסברים לכך הסיק דרך תאוריות ה"תנ"כיות" הנאיוויות והאקסטרווגנטית של אנטוניו דה מונטסינוס.
שורה 27:
האב קלנצ'ה מתייחס בכרוניקה שלו גם ל[[קיפו]] (quipu), המערכת המנמוטכנית ששימשה את האינקה בעזרת חבלים, חבלים משניים, צבעים וקשרים. לדבריו בקיפו יכלו לסמל באמצעות צבעים גם שמות פרטיים ושל מקומות ואזורים.{{הערה|G.Urton עמודים 106-108}}
 
לאנטוניו דה לה קלנצ'ה חבים את התיאור הראשון משנת [[1633]] של טיפול בעזרת ה[[כינין]] כתרופה ל[[מלריה]]. מסיונרים ישועים בפרו למדו לדבריו לטפל במלריה בעזרת חומר אבקתי בצבע [[קנמון]] שהופק מקליפת העץ שנקרא arbol de calenturas (עץ גלי החום) (שמות אחרים :בשפה ילידית -"קינה" , בסיווג של בוטנאים - Ganna periodes, ושנודע גם בשם Cinchona). האבקה שקיבלה את השם "קליפת הישועים" ניתנה במשקה והקלה על החום ועשתה נסים נגד המלריה.
 
סגנונו מנופח ומצועצע, מושפע על ידי זרם ה[[קולטרניזם|גונגוריזם]]. ספריו משכו בקורת (למשל מצדו של ריווה -אגיארו Riva-Agüero) בגלל הערבוביה של הערות נאיוויות והטפות בלתי נגמרות