קרן התורה – הבדלי גרסאות

נוספו 25 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: ]], {{ס:\1|
מ (תיקון קישור)
מ (בוט החלפות: ]], {{ס:\1|)
 
==הקמת הארגון==
הארגון הוקם ב{{ה[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה}}]] הראשונה בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]), לאחר שהועלתה סוגיית שיקום החורבן שהותירה [[מלחמת העולם הראשונה]]. עקב המלחמה, קהילות רבות נחרבו במהלך הימלטותן, ומוסדות התורה שלהן נסגרו, ולאחר המלחמה לא הוקמו מוסדות חדשים. גם הישיבות שפעלו, היו בקשיים כלכליים. משתתפי הכנסייה החליטו לפתוח קרן לתמיכה בישיבות הקיימות, ולפתיחת ישיבות ומוסדות חדשים. 16 רבנים חתמו על "[[קול קורא]]" לתמיכה בקרן, ובהם [[החפץ חיים]], רבי [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], הרב [[אברהם מנדל שטיינברג]] מ[[ברודי]], הרב [[אליהו קלצקין]] מ[[לובלין]], הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] ורבי [[יצחק זליג מורגנשטרן]] מ[[חסידות קוצק|סוקולוב]].
 
בקול קורא נכתב בין היתר:{{ציטוטון|בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות... המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם... לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה... הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש - ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו}}.
בשנת תרפ"ה תיכננו ראשי הקרן לגייס 100,000 דולר, ויצאו במבצע קניית שטרות תעודה על תרומתם (מעין קבלות) המכריזות על היותם שותפים לעולם התורה. בהמשך השנים המשיכה הקרן עם דרך פעולה זו.
 
נשיא הקרן הרבי מפשמישל נסע לאסוף כספים לטובת הקרן כך למשל אסף בשנת [[תרפ"ה]] 500,000 כתרים אוסטריים במסעו באוסטריה, ובשנת [[תרפ"ט]] בגרמניה 660,000 כתרים. בין הרבנים הפעילים באיסוף כספים לטובת הקרן היו רבי [[מאיר שפירא]] מ[[פיטרקוב]], רבי [[אברהם קלמנוביץ']], הרב [[יצחק קוסובסקי]], רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], רבי [[שלום יצחק לויטן]] אב"ד עדת ישראל ב[[אוסלו]], הרב [[אברהם שמואל בנימין שפיצר ]] אב"ד [[המבורג]] ומייסד קרן התורה בגרמניה, הרב [[יעקב רוזנהיים]], הרב [[ארנסט וייל]] רבה של קולמר בצרפת, הרב [[אלכסנדר זושא פרידמן]], הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] מקובנה, הרב הראשי לארץ ישראל [[אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב אברהם הלוי ליפשיץ אב"ד קהילות הקודש, הרב [[יהודה לייב צירלסון]] והרב [[יוסף צבי קרליבך]].
 
פועלה של הקרן פחת עקב עליית הנאצים לשלטון והצרת רגלי היהודים בגרמניה ובשאר אירופה, אך היא תפקדה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.