חייקה גרוסמן – הבדלי גרסאות

חייקה גרוסמן נולדה ב[[ביאליסטוק]] ב-[[20 בנובמבר]] [[1919]], בת לנחום וללאה לבית אפלבוים, אחותם הצעירה של בצלאל ומרים. הייתה זו משפחה [[יהדות פולין|יהודית]] אמידה ששילבה מסורת עם רעיונות ה[[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]], בדומה למשפחות רבות בביאליסטוק.{{הערה|שם=אנצ נשים יהודיות|נעימה ברזל, {{אנצ נשים יהודיות|grosman-haika}}.}} מצד אביה הייתה נצר למשפחת תלמידי חכמים, מורים וסוחרים. לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]] מרבית בני המשפחה, ביניהם סבה שהיה רב וסבתה. הסב עסק ב[[לימוד תורה]] ונפטר כחצי שנה לפני עלייתה ארצה, וסבתה האריכה ימים ונפטרה בהיותה בת 92.{{הערה|שם=הערהא|1=חייקה גרוסמן קורות חיים, '''ארכיון השומר הצעיר - יד יערי'''.}} מבחינה חיצונית דמתה לאביה: שיערה הבהיר ועיניה הכחולות שיוו לה חזות [[פולנים|פולנית]], שלימים הצילה את חייה.{{הערה|זיוה שלו, '''חייקה''', כרך ב, תל אביב: מורשת, 2005, עמ' 38.}} משפחת אמה כללה [[ציוני]]ם, [[הבונד|בונדיסטים]] ודתיים אדוקים. אבי האם היה חסיד של [[מנחם מנדל מקוצק|הרבי מקוצק]] והיה [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה|"חדר"]]. אחיה הבכור בצלאל עבד עמו בבית החרושת המשפחתי; גרוסמן מיעטה לספר על האח וראתה בו ניגוד גמור לערכיה. אחותה הייתה קרובה אליה, והיא ראתה בה נערה חברותית ומלאת חיים, השונה ממנה מאוד.{{הערה|שלו, '''חייקה''', עמ' 29-28.}} אחיה גויס ל{{ה[[הצבא האדום|צבא האדום}}]] ערב [[מבצע ברברוסה|הפלישה הנאצית]] ולא שב; אחותה חיה במסווה בצד הארי ושרדה.{{הערה|חייקה גרוסמן, '''ספר עברון''', ארכיון השומר הצעיר - יד יערי, עמ' 2.}}

המשימה הבאה שקיבלה הייתה ארגון מחנה קיץ למדריכים בסמוך ל[[פינסק]] יחד עם [[שמואל ברסלב]] מ{{ו|[[ורשה}}|וורשה]]. באוגוסט [[1939]] חזרה לביאליסטוק וגילתה שהסרטיפיקט שקיבלה עדיין מחכה לה. היא החליטה להתכונן לעלייה והחלה לארוז את חפציה;{{הערה|שם=גרוסמן,78|1=גרוסמן, '''ספר עברון''', ארכיון השומר הצעיר - יד יערי, עמ' 78.}} התוכנית הייתה להמתין בארץ לחברי גרעין ההכשרה שאליו השתייכה, שבאותה עת נמצאו בחווה ליד [[צ'נסטוחובה]], ובינתיים ללמוד [[ספרות]] באוניברסיטה העברית.

כיו"ר הוועדה לשירותים ציבוריים, הרחיבה גרוסמן את פעילות הוועדה כגוף יוזם ופעיל מבחינה סוציאלית ולא רק מפקח. במרכז מאבקיה הנוער ונוער במצוקה בפרט, כמו גם [[זכויות האישה|מעמד האישה]] וזכויותיה. במהלך כהונתה כיו"ר, השתנה מעמד הוועדה לאין שיעור והיא הפכה להיות מאחת הוועדות הנידחות לאחת החשובות מביניהן. בהמשך היא גם תשנה את שמה ל{{ו|[[ועדת העבודה והרווחה}}|וועדת העבודה והרווחה]]. לזכותה כיו"ר הוועדה ניתן לזקוף את אישור חוק הנוער, מהמתקדמים בעולם, אישור החוק להסדרת נגישות ל[[נכה|נכים]] במקומות ציבוריים, ניסוח חוק [[ביטוח בריאות ממלכתי]], הרחבת השירותים המסובסדים למשפחות קשות יום, חקיקת [[חוק שכר מינימום]], הכפפת המוסדות הסיעודיים לפיקוח המדינה והסכמה על מתן טיפול חינם לחולי [[סרטן (מחלה)|סרטן]].

ב{{ה[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית}}]] עמדה גרוסמן בראש סיעת [[מפ"ם]] וכיהנה כ[[סגן יושב ראש הכנסת|סגנית יושב ראש הכנסת]], תפקידים אותם מילאה גם ב{{ה[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה}}]]. בבחירות ל{{ה[[הכנסת העשירית|כנסת העשירית}}]] יועדה על ידי מרכז המפלגה למלא תפקיד בממשלה, ועל כן נשארה מחוץ לרשימת המפלגה לכנסת, ושימשה כמזכירה המדינית של מפ"ם. משימתה העיקרית הייתה לשקם את יחסי המפלגה עם השכונות ו[[מזרחים|עדות המזרח]], לאחר שאלו הצטרפו אל שורות הימין. אחת הסיבות לכך היא שבמהלך מחאת [[הפנתרים השחורים]] פתחה את ביתה וליבה למצוקתם וזאת בניגוד לעמדת הסיעה שלה.{{הערה|קורות חיים: חייקה גרוסמן, '''ארכיון השומר הצעיר - יד יערי''', עמ' 6.}}