פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: מזוי\1, {{ס:\1|, \1–\2
[[קובץ:Location UK-Crimea-RU.PNG|ממוזער|250px|שמאל|{{מקרא|green|[[חצי האי קרים]] ו[[סבסטופול]]}}{{מקרא|#22b14c|שאר [[אוקראינה]]}}{{מקרא|#d78776|[[רוסיה]]}}]]
'''המשבר ב[[חצי האי קרים]]''' (או '''משבר קרים''') התחיל ב-[[21 בפברואר]] [[2014]], בעקבות אירועי [[יברומאידאן]] ב[[אוקראינה]] שהדיחו את הנשיא הפרו-רוסי [[ויקטור ינוקוביץ']] והעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה ב[[הפגנה|הפגנות]] המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שב[[חצי האי קרים]] נגד השלטון החדש, שינקוביץ הודח בהצבעת אי אמון ב{{ה[[הראדה העליונה|ראדה העליונה}}]]. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מ[[אוקראינה]].
 
בעקבות זאת, בפברואר 2014 פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה, והכריחו את הרשויות המקומיות לערוך משאל עם בלתי-חוקי על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". ב-18 ב[[מרץ]] סיפח הקרמלין רשמית את קרים לשליטת הפדרציה הרוסית.{{הערה|{{mako|עמית ולדמן|פוטין הכריז: חצי האי קרים - חלק מהפדרציה הרוסית|b3d87669a05d441004|news-world/international|18 במרץ 2014}}}} רוב הקהילייה הבינלאומית (להבדיל [[זימבבואה]], [[סוריה]], [[ניקרגואה]], [[סודאן]], [[ארמניה]], [[צפון קוריאה]] ו[[בוליביה]]) אינה מכירה בסיפוח ומחשיבים את קרים כטריטוריה אוקראינית. אוקראינה ממשיכה לתבוע את זכותה על קרים. בתגובה לסיפוח הלא-חוקי, הטיל המערב, בראשות [[ארצות הברית]] ו[[האיחוד האירופי]], סנקציות כלכליות על רוסיה.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|ארה"ב והאיחוד האירופי: סנקציות על רוסיה|4500012|17 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{הארץ||האיחוד האירופי וארה"ב מהדקים את הסנקציות הכלכליות על רוסיה|1.2432030|12 בספטמבר 2014}}}}
חצי האי הפך בשנת 1945 מ[[הרפובליקה האוטונומית של קרים|רפובליקה אוטונומית]] למחוז מן השורה, כחלק מ[[רוסיה הסובייטית|הרפובליקה הרוסית]]. בשנת [[1954]], תחת שלטונו של [[ניקיטה חרושצ'וב]] האוקראיני, הועבר חצי האי משליטתה של הרפובליקה הרוסית ל[[אוקראינה הסובייטית|רפובליקה האוקראינית]] כמחווה של רצון טוב לציון 300 שנה לאיחודה של אוקראינה עם רוסיה. כך אירע שלאחר נפילת ברית המועצות, הפכה [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שבחצי האי לחלק מאוקראינה ולא מרוסיה, למורת רוחה של האוכלוסייה המקומית, שהפכה לרוסית ברובה. הדבר גרם למתיחות בין רוסיה לאוקראינה, שהוחמרה נוכח העובדה, ש[[סבסטופול]] הייתה לבסיס צי הים השחור הרוסי. בסופו של דבר, המתיחויות נפתרו במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] וקרים הוכרזה על ידי אוקראינה כ[[הרפובליקה האוטונומית של קרים|רפובליקה אוטונומית]].
 
על פי מרשם אוכלוסין משנת [[2001]] רוסיים אתניים היוו כ-58% מכלל תושבי חצי האי, כאשר 70% מתושבי העיר [[סבסטופול]] הם [[רוסים]]. בתקופת נשיאותו של [[ויקטור יושצ'נקו]] ([[2005]] - [[2010]]) יחסי רוסיה-אוקראינה ידעו מורדות רבות, דבר שאפשר ל[[פס"ב]] ול[[גר"ו]] הרוסי להעניק תמיכה לארגונים פרו-רוסיים בחצי האי כדוגמת מפלגת "האיחוד הרוסי" הפרו-רוסית.
 
==הפרישה מאוקראינה==
{{להשלים|נושא=היסטוריה}}
[[קובץ:VOA-Crimea-Simferopol-airport.jpg|שמאל|ממוזער|כוח מזוייןמזוין ללא סימוני זהות בכניסה לשדה תעופה סימפרופול|200px]]
בסוף [[פברואר]] [[2014]] פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה והשתלטו על בנייני הממשל. בעקבות כך הרשויות המקומיות החליטו לערוך בסוף [[מאי]] משאל עם על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". בהמשך מועד משאל עם הוקדם.
ב-17 במרץ 2014, בעקבות משאל עם שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי.{{הערה|
* {{ynet|רויטרס|קרים הכריזה עצמאות, קייב גייסה רבבות|4499883|17 במרץ 2014}}}} הוחלט על שני שטחים בחצי-האי שהם כעת שייכים דה-פאקטו לשלטון רוסיה - והם הרפובליקה המקומית והעיר [[סבסטופול]]. בהשתלטות רוסיה על חצי האי קרים היא השיגה שליטה גם ב[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של חצי האי ב{{ה[[הים השחור|ים השחור}}]] וב[[ים אזוב]], שבהם יש רזרבות גדולות של [[נפט]] ושל [[גז טבעי]].{{הערה|{{הארץ|ויליאם ג' ברוד, [[ניו יורק טיימס]]|הכסף הגדול מאחורי סיפוח קרים נמצא בכלל בים השחור|1.2324805|19 במאי 2014}}}}
 
רובה הגדול של הקהילה הבינלאומית לא הכיר בהיותן של [[הרפובליקה של קרים]] ו[[סבסטופול]] חלק מרוסיה ודחה את תוצאות משאל העם. בהצבעה על [[החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם]], שתמכה בעמדה שחצי האי קרים וסבסטופול יישארו חלק מאוקראינה. 100 מדינות תמכו, 11 התנגדו, 58 נמנעו ו-24 נעדרו ממנה.