אולאן – הבדלי גרסאות

'''אוּלאן''' (פעמים רבות ברבים: '''אולאנים'''; ב[[פולנית]]: '''Ułani/Ułan'''; ב[[גרמנית]]: '''Ulanen/Ulan''') הוא שם לחייל [[נושא רומח רכוב]] ול[[חיל פרשים]] מובחר ב[[צבא]]ות [[פולין]], [[פרוסיה]], [[אוסטריה]] ו[[רוסיה]]. חימושו המקובל היה [[סיף פרשים]] מעוקל (sabre או Säbel), [[רומח]] ו[[אקדח]]. בדרך כלל עוטר הרומח בדגלון משולש בקצהו העליון. [[מדים|מדיו]] כללו [[מקטורן]] (kurta) בעל חזית צבעונית (plastron) ו[[כובע]] בעל ארבעה קצוות ("[[קסדה]] פולנית"; Czapka). האולאנים דומים בתפקידם ל[[הוסר]]ים בצבא [[הונגריה]] ול[[דרגון|דרגונים]] ב{{ה[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי}}]].

מקור השם בשפה ה[[טטרית]] ופירושו "גיבור". בתקופת [[איחוד פולין ליטא]] שהכניעה את [[אורדת הזהב]] ב{{[[המאה ה-15|מאה ה-15}}]], חויבו האצילים הטטריים המובסים לשרת בצבאו של [[מלך פולין]] כפרשים. אחד מהאצילים אלה, אלכסנדר אולאן, שירת בצבאו של [[אוגוסט השני]] ולאחר שמת כונה גדודו "בני אולאן" (Ułanowe dzieci) או "צבא אולאן" (Ułanowe wojsko) ולשם קיצור, "אולאנים" (Ułani). תפקידם של האולאנים היה [[סיור]] לפני קווי [[פרשים כבדים|הפרשים הכבדים]], שמירה על הצבא בעת [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|תנועה]], רדיפה אחרי אויב, איסוף [[מודיעין צבאי]] והשמדת חיילים רגלים אשר יצאו ממבנה. ציודם היה קל וכלל לעתים [[גרזן קרב]] והם היו מהירים וגמישים יותר מן ה[[אביר]]ים נושאי ה[[שריון גוף|שריונות]]. עד ראשית [[המאה ה-18]] היה זה חיל שרובו ככולו טטרי, בהמשך המאה הפכו האולאנים ל[[גדוד]]י פרשים רגילים, לאחר שהצבאות לא כללו עוד אבירים כבדים, אך נשמרה הילתם כלוחמי עילית.

[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין העצמאית]] שמרה על חיל האולאנים שלה, שנלחם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]] (1919) וב{{ה[[המלחמה הפולנית-סובייטית|מלחמה הפולנית-סובייטית}}]] (1919-1921). למרות שנשאו חימוש מודרני ואומנו כ[[חיל רגלים]], לא ויתרו הפרשים על הסיף המעוקל והרומח והמשיכו להתאמן גם ב[[טקטיקת חיל פרשים]]. ב-[[31 באוגוסט]] [[1920]] נלחמו ב[[קרב קומרוב (1920)|קרב קומרוב]], קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה.