אולאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור פנימי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 2:
[[קובץ:Uhlans & schapskas.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אולאנים פרוסים, מדיהם וציודם]]
[[קובץ:Ulani.JPG|250px|ממוזער|שמאל|חיילי בריגדת האולאנים הפולנית במלחמת העולם הראשונה (חלק מ[[צבא אוסטרו-הונגריה]])]]
'''אוּלאן''' (פעמים רבות ברבים: '''אולאנים'''; ב[[פולנית]]: '''Ułani/Ułan'''; ב[[גרמנית]]: '''Ulanen/Ulan''') הוא שם לחייל [[נושא רומח רכוב]] ול[[חיל פרשים]] מובחר ב[[צבא]]ות [[פולין]], [[פרוסיה]], [[אוסטריה]] ו[[רוסיה]]. חימושו המקובל היה [[סיף פרשים]] מעוקל (sabre או Säbel), [[רומח]] ו[[אקדח]]. בדרך כלל עוטר הרומח בדגלון משולש בקצהו העליון. [[מדים|מדיו]] כללו [[מקטורן]] (kurta) בעל חזית צבעונית (plastron) ו[[כובע]] בעל ארבעה קצוות ("[[קסדה]] פולנית"; Czapka). האולאנים דומים בתפקידם ל[[הוסר]]ים בצבא [[הונגריה]] ול[[דרגון|דרגונים]] ב{{ה[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי}}]].
 
== מקור השם ==
מקור השם בשפה ה[[טטרית]] ופירושו "גיבור". בתקופת [[איחוד פולין ליטא]] שהכניעה את [[אורדת הזהב]] ב{{[[המאה ה-15|מאה ה-15}}]], חויבו האצילים הטטריים המובסים לשרת בצבאו של [[מלך פולין]] כפרשים. אחד מהאצילים אלה, אלכסנדר אולאן, שירת בצבאו של [[אוגוסט השני]] ולאחר שמת כונה גדודו "בני אולאן" (Ułanowe dzieci) או "צבא אולאן" (Ułanowe wojsko) ולשם קיצור, "אולאנים" (Ułani). תפקידם של האולאנים היה [[סיור]] לפני קווי [[פרשים כבדים|הפרשים הכבדים]], שמירה על הצבא בעת [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|תנועה]], רדיפה אחרי אויב, איסוף [[מודיעין צבאי]] והשמדת חיילים רגלים אשר יצאו ממבנה. ציודם היה קל וכלל לעתים [[גרזן קרב]] והם היו מהירים וגמישים יותר מן ה[[אביר]]ים נושאי ה[[שריון גוף|שריונות]]. עד ראשית [[המאה ה-18]] היה זה חיל שרובו ככולו טטרי, בהמשך המאה הפכו האולאנים ל[[גדוד]]י פרשים רגילים, לאחר שהצבאות לא כללו עוד אבירים כבדים, אך נשמרה הילתם כלוחמי עילית.
 
== במאות ה-18 וה-19 ==
שורה 15:
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתמש [[צבא האימפריה הגרמנית|הצבא הגרמני]] באולאנים ובפרשים נושאי-רומח אחרים (הוסארים, דרגונים ופרשים קלים אחרים), אשר נקראו כולם במקובץ על ידי אויביהם (למשל ב[[בלגיה במלחמת העולם הראשונה|בלגיה]]) "אולאנים", שם מטיל-מורא{{הערה|[[ברברה טוכמן]], '''[[אוגוסט 1914]]''', הוצאת דביר 1999, עמ' 181, 266}}. אולם לאחר ההסתערות הגרמנית הראשונה על בלגיה לא היה לאולאנים יתרון בשדה הקרב. במהלך [[1914]] הוחלפו מדיהם הססגוניים ודגלוניהם במדי שדה אפורים. הפעם האחרונה בה נראו במלוא הדרם היה במצעד כיבוש [[בריסל]]. עד [[1919]] פורקו כל 26 גדודי האולאנים הגרמניים. גורל דומה היה גם ל-11 גדודי האולאנים ב[[צבא אוסטרו-הונגריה]], שנלחמו בפעם האחרונה בקרב פרשים ב-[[21 באוגוסט]] 1914 נגד חטיבת פרשים רוסית.
 
[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין העצמאית]] שמרה על חיל האולאנים שלה, שנלחם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]] (1919) וב{{ה[[המלחמה הפולנית-סובייטית|מלחמה הפולנית-סובייטית}}]] (1919-1921). למרות שנשאו חימוש מודרני ואומנו כ[[חיל רגלים]], לא ויתרו הפרשים על הסיף המעוקל והרומח והמשיכו להתאמן גם ב[[טקטיקת חיל פרשים]]. ב-[[31 באוגוסט]] [[1920]] נלחמו ב[[קרב קומרוב (1920)|קרב קומרוב]], קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה.
 
בערבו של היום הראשון ל[[המערכה בפולין|פלישה הנאצית לפולין]] ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], הסתערו כ-250 (שתי [[פלוגה|פלוגות]]) אולאנים פולנים רכובים עם חרבות שלופות על [[בטליון]] של ה[[ורמאכט]], שפתח עליהם בירי מתוך [[שריונית|שיריוניות]] ("[[ההסתערות בקרויינטי]]"; Krojanty). היה זה רעיון של מפקד הכוח הפולני שביקש לנצל את יתרון ההפתעה על כוח גרמני נחות. [[היינץ גודריאן]], מפקד ה[[קורפוס]] אליו השתייכה היחידה הגרמנית דיווח ל[[ברלין]] בזלזול על "הפולנים המסתערים על [[טנק]]ים בחרבות וכידונים". הדיווח [[הדלפה|הודלף]] עד מהרה באמצעות [[משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם|משרד התעמולה הנאצי]] ל[[עיתונאי]]ם זרים, בהם [[ויליאם שיירר]] האמריקאי, שמיהרו להפיץ את "דבר האיוולת" ותרמו ליצירת ה[[מיתוס]] אודות הפולנים בראשית מלחמת העולם השנייה{{הערה|1=[http://www.jwmww2.org/Info/hi_show.aspx?id=51402 ניתוח לאחר מעשה] }}.