לופטוואפה (ורמאכט) – הבדלי גרסאות

מהלך הפלישה לפולין היה מפתיע באותה מידה שהיה מוצלח, הוורמאכט הצליח לא רק למחוק את הצבא וחיל האוויר הפולני, אלא גם את פולין כמדינה מתפקדת, במהלך המבצע הוא גם סבל אבדות נמוכות (11,000 הרוגים גרמנים מול 70,000 הרוגים פולנים). אך עדיין הכשלים שעלו בקרב חייבו תחקור ותיקון ברמה המנהלתית והמבצעית. אך הכישלון הגדול שעלה במלחמה בפולין הייתה המלחמה הכוללת שנכפתה על גרמניה עקב פלישתה לפולין. בניגוד גמור לדעתו ונבואתו של היטלר כי הלופטוואפה ירתיע את צרפת ואנגליה מלהכריז מלחמה על גרמניה, נוכח תגובותיהם ההיסטריות כמעט. נוסף על כך הערכתו כי [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] הבטיח זרימה של מצרכים מרוסיה וחומרי תעשייה מהבלקנים לטובת הכלכלה הגרמנית ועל ידי כך לצמצם את השפעות הבידוד והסנקציות, והסגר שעמדו בפני גרמניה במקרה ותוכרז מלחמה על גרמניה. במציאות, ההשפעה הכלכלית הייתה עצומה, היטלר הבין כי הצנע הכלכלי עומד לפגוע ביכולת המלחמה הנאצית החליט לדחוף את צבאו לעימותים נוספים ולפלוש לעוד מדינות כדי להבטיח את המשאבים הדרושים להמשך המלחמה.{{הערה|Murray, עמודים 31-32.}}

 

 

שתי המערכות הללו הדגימו את צורת השימוש של הגרמנים בכוחם האווירי, כאשר הלופטוואפה פעל כחיל עצמאי אך משימותיו ומטרותיו נשזרו בתוך האסטרטגיה והטקטיקה הכללית של גרמניה, בדומה לדעותיו של וויבר.{{הערה|Murray, עמוד 35.}}

====הבעיות בבלקנים ותחילת המערכה באפריקה====

{{ערך מורחב|ערכים=[[המערכה בבלקן במלחמת העולם השנייה]], [[המערכה בצפון אפריקה]]}}

בתום הקרב על צרפת גם היטלר וגם הפיקוד העליון האמינו כי המלחמה הסתיימה, ובעזרת מאמץ פשוט יושג הסכם שביתת נשק עם בריטניה. כאשר זה לא קרה, ועם תבוסתו של הלופטוואפה בשמי דרום בריטניה, נהרס גם המוניטין של הוורמאכט, וכאשר היטלר ניסה לשכנע את ספרד ו[[צרפת של וישי|שלטון וישי]] להצטרף למערכה איתה ועם איטליה נגד בריטניה במזרח התיכון, אלה סירבו בתוקף. מששיטה זאת להכניע את הבריטים לא צלחה הוא החליט להמשיך עם תוכניתו לתקוף את רוסיה.

 

{{ערך מורחב|מבצע ברברוסה}}

[[קובץ:Operation Barbarossa - Russian plane.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד מטוס [[מיג-3]] רוסי שנפגע בתחילת מבצע ברברוסה.]]

 

חיל האוויר הרוסי ניסה ככל יכולתו לארגן את הכוחות הנותרים, אך הפיקוד של החיל איבד במהרה את יכולתו לנהל ולפקד על יחידותיו ופניות נואשות מהטייסות למפקדות ששודרו בתשדורות לא מוצפנות שנקלטו על ידי המודיעין הגרמני רק הדגישו את המצב הכאוטי בו החיל נמצא. יחידות המורכבות מצוותים לא מיומנים המצוידות במטוסים מיושנים שלא מתוחזקים כראוי לא הצליחו להתמודד עם הגרמנים גם אם אלה הצליחו להעלות את מטוסיהן לאוויר. רשומות ביומנו של ארהרד מילך מראות שהגרמנים רשמו לזכותם 1,800 מטוסים ביום הראשון, 800 ב-23 ביוני 557 ב-24, 351 ב-25 ו-300 ב-26.{{הערה|Murray, עמוד 82.}} הוורמאכט שעט מזרחה בשלוש חזיתות ובאמצע יולי הוא הצליח להגיע ל[[סמולנסק]] במרכז, ו[[קייב]] בדרום, כאן ההבדל בין רוסיה למרכז אירופה הפך להיות יותר בולט כאשר בשל המרחקים העצומים, חוסר בפסי רכבת ואי שמישותם של הפסים הקיימים וכן דרכים לא סלולות הקשו על האספקה להגיע ליעדה, קשיים אלה השפיעו גם על הלופטוואפה שהיה צריך להתמודד עם חוסר בדלק וחימוש. גיס האווירי השמיני דיווח ב-5 ביולי שהמחסור שלו בדלק הוא חמור אפילו עם צמצום מספר הגיחות, וככל שהצבא המשיך להתקדם בעיות אלה העיקו יותר ויותר על הלופטוואפה. אך אותו גורם גם הקשה על הכוחות הקרקעיים שלעתים דרשו שכוחות שדה של הלופטוואפה ישמשו חטיבות מסייעות כדי לעזור להן להתגבר על הבעיה. האבידות של הלופטוואפה החלו לצמוח לאט לאט, לדוגמה: בימים שבין ה-10–21 באוגוסט גיס האוויר השמיני, שתמך בקורפוס הראשון שמשימתו הייתה לחסום את פסי הרכבת שבין מוסקבה ו[[לנינגרד]], איבד 10.3 אחוז ממטוסיו ונאלץ לקרקע 54.5 אחוז מהמטוסים לצורך שיפוץ, מבחינת כוח אדם האבידות הסתכמו ב-12.5 אחוז מתוכם 3.9 אחוז הרוגים, 5.7 אחוז פצועים ו-2.9 אחוז נעדרים.{{הערה|Murray, עמוד 84.}} הגורם הזה הקשה על שיטת האספקה והאחזקה שתמכה בלופטוואפה, למרות שהוא מאפשר לטייסות לפרוס בזריזות לכל אתרי השעיטה של הוורמאכט הגבילה את יכלותה של המערכת לספק תחמושת וחלפים, בשלהי הסתיו אחוזי השמישות של טייסות הלופטוואפה ירדו משמעותית והשפיעו לרעה על המוכנות של החיל ללחימה.{{הערה|Murray, עמוד 84.}}

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-586-2225-16, Frankreich, Normandie, Fallschirmjäger auf Landstraße.jpg|275px|ממוזער|חיילי [[פאלשירמייגר]] ב[[צרפת]] עם ציוד וקסדות הייחודיים להם ([[1944]]).]]

{{ערך מורחב|ערכים=[[פאלשירמייגר]], [[דיוויזיית הרמן גרינג]]}}

 

במהלך [[1942]] כוח האדם העודף של הלופטוואפה נוצל ליצירת חטיבות חי"ר אשר שירתו בעיקר כיחידות עורפיות שפינו חיילים בקו החזית. החל מ-[[1943]] הלופטוואפה הכיל גם דיוויזיה משורינת ([[דיוויזיית הרמן גרינג]] או בשמה המלא 'דיוויזיית השריון-צנחנים הראשונה') אשר הורחבה ב-[[1944]] לכדי קורפוס משוריין. בנוסף, לאורך המלחמה הוקמו 21 דיוויזיות קרקעיות השייכות ללופטוואפה, רובן היו דיוויזיות רגלים קלות שפעלו לצד יחידות השדה של הוורמאכט אך תחת פיקוד הלופטוואפה.