נקודת הקרנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: הזזת תמונה כדי שלא תגלוש
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 4:
צופה אומנם עלול לראות מטאור בכל מקום בשמיים, אך כיוון התנועה, אם מתחקים אחר נתיב הגעתו, יצביע על נקודת ההקרנה. מטאור שלא מצביע על נקודת ההקרנה הידועה הוא מטאור ספורדי (אקראי, לא סדיר) ואינו נחשב כחלק מהמטר.
 
מטרות המטאורים השונים מכונים על שם [[קבוצת כוכבים|קבוצת הכוכבים]] בה נמצאת נקודת ההקרנה שלהם, כגון ה"[[פרסאידים]]" על שם הקבוצה [[פרסאוס (קבוצת כוכבים)|פרסאוס]], ה"[[לאונידים]]" על שם קבוצת [[אריה (קבוצת כוכבים)|אריה]] (leo), ה"[[אוריונידים]]" על שם קבוצת [[אוריון (קבוצת כוכבים)|אוריון]], וכדומה ביתר המטרות.
 
נקודת ההקרנה של מטרות מטאורים רבים משתנה תוך כדי התקופה בה מתרחש המטר. לדוגמה, נקודת ההקרנה של ה[[אלפא אאוריגידים]] זזה יותר מ[[מעלה (זווית)|מעלה]] כל לילה.
שורה 11:
מטרות מטאורים נגרמים בדרך כלל משבלים של אבק ופסולת שנותרים אחרי מעבר [[שביט]]. האבק הזה ממשיך לנוע לאורך השובל של השביט, וכאשר [[כדור הארץ]] חולף דרכו, אבנים ואבק נכנסים לתוך אטמוספירת כוכב הלכת וכך נוצר מטר מטאורים. מכיוון שכל האבק נע באופן כללי באותו כיוון, המטאורים שפוגעים ב[[אטמוספירה]] "מצביעים" כולם על הכיוון של מסלול השביט, ובגלל המרחק הרב נראה כאילו כל המטאורים בוקעים מאותה נקודה.
 
יוצא דופן בדרך היווצרותו הוא מטר ה[[ג'מינידים]], שנגרם מחדירת חלקיקים משובל ה[[אסטרואיד]] [[3200 פאת'ון]] (Phaethon) לאטמוספירה, שככל הנראה מתאים להיות אסטרואיד פאלאדיאני. נקודת ההקרנה של מטר הג'מינידים נמצאת בקבוצת הכוכבים [[תאומים (קבוצת כוכבים)|תאומים]] (gemini).
 
== תצפית ==