העלאה באוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של כ.אלון (שיחה) לעריכה האחרונה של ג'יפון
שורה 1:
'''העלאה באוב''' או '''דרישה אל המתים''' הוא טקס [[מיסטיקה|מיסטי]], שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם [[נשמה]] של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות ב[[תרבות|תרבויות]] רבות. בין הנפוצות שבהן: [[רופא אליל]] או [[מדיום]], המכניס עצמו למצב [[טראנס (תודעה)|טראנס]] באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. ה[[תורה]] אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "'''דרישה אל המתים'''"({{תנ"ך|דברים|יח}}, י-יא).[[קובץ:Witch of Endor. Dore 1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעלת האוב מעלה את [[שמואל הנביא]] באוב, לבקשת [[שאול המלך]], ב[[עין דור (אתר מקראי)|עין דור]]. [[תחריט]] מעשה ידי [[גוסטב דורה]] משנת [[1866]].]]
== ביהדות ==
{{ערך מורחב|בעלת האוב מעין דור}}
ב[[ספר שמואל]] מסופר על [[שאול|שאול המלך]] שפונה לבעלת אוב מעין דור, שתעלה אליו את [[שמואל]] הנביא באוב, על מנת שהוא יוכל לדעת מה תהיה תוצאת המלחמה עם הפלשתים. שאול מתחפש ובא אל האשה בלילה, יחד עם עוד שני אנשים, ומבקש להעלות את [[שמואל|שמואל הנביא]].
 
כאשר מתגלה לה זהותו של שאול בדרך לא ברורה, בעלת האוב פורצת בזעקה גדולה כלפי שאול: {{ציטוטון|לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל}}. שאול מרגיע אותה ושואל מה ראתה, ושאול מזהה את שמואל לפי תאורה.
== ביהדות ==
[[קובץ:Witch of Endor. Dore 1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעלת האוב מעלה את [[שמואל הנביא]] באוב, לבקשת [[שאול המלך]], ב[[עין דור (אתר מקראי)|עין דור]]. [[תחריט]] מעשה ידי [[גוסטב דורה]] משנת [[1866]].]]
אחד המקומות בהם העלאת אוב מוזכרת בתנ"ך הוא ב[[ספר שמואל]] שם מופיע סיפורו של [[שאול המלך]], שהלך אל [[בעלת האוב מעין דור]] על מנת לשוחח עם [[שמואל הנביא]]. על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב [[שאול טשרניחובסקי]] את [[שירה|שירו]] "[[בעין דור]]".
 
בין שמואל לשאול מתפתח דו-שיח של ממש. בתחילה שמואל מתרגז, ושואל את שאול: {{ציטוטון|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי}}{{הערה|שמואל א, כח, טו}}, ושאול מתנצל בפניו, ואומר שצר לו מאד מן הפלשתים, ואלהים אינו עונה לו. שמואל בתגובה שואל את שאול בתמיהה: {{ציטוטון|וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי}}, ומודיע לשאול ש[[אלהים]] סר מעליו, וגם קרע את הממלכה מידו, ונתן לרעהו - [[דוד]].
ה[[תורה]] אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "'''דרישה אל המתים'''"({{תנ"ך|דברים|יח}}, י-יא).
 
על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב [[שאול טשרניחובסקי]] את [[שירה|שירו]] "[[בעין דור]]".
 
חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי [[מאגיה]]. ה[[רציונליזם|רציונליסטיים]] שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של [[דיבור מהבטן]] וכדומה, [[מיסטיקה|והמיסטיים]] שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.
שורה 13 ⟵ 16:
כך מתייחס [[הרמב"ם]] להעלאה באוב בספרו "[[משנה תורה]]":
{{ציטוט|תוכן=כיצד מעשה האוב--זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל '''כאילו''' אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, ו'''כאילו''' אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו|מקור=[http://www.mechon-mamre.org/i/1406.htm משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו' הלכה ב']}}
 
== סיפור שאול ובעלת האוב==
{{ערך מורחב|בעלת האוב מעין דור}}
ב[[ספר שמואל]] מסופר על [[שאול|שאול המלך]] שפונה לבעלת אוב מעין דור, שתעלה אליו את [[שמואל]] הנביא באוב, על מנת שהוא יוכל לדעת מה תהיה תוצאת המלחמה עם הפלשתים. שאול מתחפש ובא אל האשה בלילה, יחד עם עוד שני אנשים, ומבקש להעלות את [[שמואל|שמואל הנביא]].
 
כאשר מתגלה לה זהותו של שאול בדרך לא ברורה, בעלת האוב פורצת בזעקה גדולה כלפי שאול: {{ציטוטון|לָמָּה רִמִּיתָנִי, וְאַתָּה שָׁאוּל}}. שאול מרגיע אותה ושואל מה ראתה, ושאול מזהה את שמואל לפי תאורה.
 
בין שמואל לשאול מתפתח דו-שיח של ממש. בתחילה שמואל מתרגז, ושואל את שאול: {{ציטוטון|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי}}{{הערה|שמואל א, כח, טו}}, ושאול מתנצל בפניו, ואומר שצר לו מאד מן הפלשתים, ואלהים אינו עונה לו. שמואל בתגובה שואל את שאול בתמיהה: {{ציטוטון|וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי}}, ומודיע לשאול ש[[אלהים]] סר מעליו, וגם קרע את הממלכה מידו, ונתן לרעהו - [[דוד]].
 
==ראו גם==