ארווין ינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נישבו==>נשבו#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1–\2
שורה 14:
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|האימפריה הגרמנית||+}} {{ש}} {{דגל|רפובליקת ויימאר||+}} {{ש}} {{דגל|גרמניה הנאצית||+}}
|תקופת שירות=[[1911]] - [[1945]]
|דרגה={{דרגה|גנרל-אוברסט (ורמאכט)}} [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ([[ורמאכט]])
|תפקידים צבאיים=מפקד הדיוויזיה ה-389 {{ש}} מפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]] {{ש}} מפקד [[הקורפוס ה-82 (ורמאכט)|הקורפוס ה-82]] {{ש}} מפקד [[הארמייה ה-17 (ורמאכט)|הארמייה ה-17]]
שורה 31:
==ביוגרפיה==
===קריירה מוקדמת===
ינקה נולד ב-[[22 באפריל]] [[1890]] ב[[פררן]], שהשתייכה ל{{ה[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית}}]]. בשנת [[1911]] התגייס ל[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני הקיסרי]], והצטרף לגדוד ההנדסה ההנוברי ה-10. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לחם עם גדודו כחלק מהדיוויזיה ה-19, וב-[[27 בינואר]] [[1916]] הועלה לדרגת אובר לוטננט. בהמשך שימש כקצין מטה בדיוויזיה, ובסוף המלחמה שירת בדיוויזיית המילואים ה-26. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור [[צלב הברזל]] דרגה ראשונה ושנייה.
 
לאחר המלחמה נשאר ינקה ב[[רייכסווהר]], ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת [[1934]] מונה למפקד גדוד ההנדסה ה-31, ובשנת [[1937]] השתתף כחלק מכוח מיוחד שהיה נוכח ב[[הפצצת גרניקה]] על ידי [[לגיון קונדור]] הגרמני. בשנת [[1938]] מונה ינקה לאפסנאי הראשי של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב[[האנשלוס|סיפוח אוסטריה]] ו[[חבל הסודטים]], ובנובמבר [[1938]] מונה לראש מטה מפקדת הפיקוח על הביצורים.
 
===מלחמת העולם השנייה===
עם פרוץ המלחמה היה ינקה מפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמייה השמינית]], והשתתף עימה ב{{ה[[המערכה בפולין|מערכה בפולין}}]]. באוקטובר [[1939]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של חזית המזרח, ובנובמבר הועלה לדרגת גנרל מיור. במאי [[1940]] מונה ינקה למפקד אגף האפסנאות של [[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], ובקיץ [[1940]] מונה למפקד אגף האפסנאות של אזור [[פריז]], ולאחר מכן למפקד אגף האפסנאות של חזית המערב וב-[[1 בנובמבר]] [[1941]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-[[1 בפברואר]] [[1942]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-389, ולחם עימה במתקפת הקיץ הגרמנית, כחלק מהקורפוסים [[הקורפוס השמיני (ורמאכט)|ה-8]] ו[[הקורפוס ה-11 (ורמאכט)|ה-11]] לסירוגין במסגרת [[הארמייה השישית (ורמאכט)|הארמייה השישית]]. על תפקודו בקרבות קיבל ינקה ב-[[9 באוקטובר]] [[1941]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]].
 
ב-[[1 בנובמבר]] [[1942]] מונה ינקה למפקד [[הקורפוס הרביעי (ורמאכט)|הקורפוס ה-4]], שהיה חלק מהארמייה השישית, במקום [[ויקטור פון שבדלר]] שפרש בעקבות פציעה, ולחם עמו ב[[קרב סטלינגרד]], וב-[[1 בדצמבר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל חיל ההנדסה. ב-[[2 בינואר]] [[1943]] קיבל ינקה את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-[[17 בינואר]] [[1943]] נפצע ינקה והוטס אל מחוץ לכיס [[סטלינגרד]]{{הערה|ובכך היה לאחרון הקצינים הבכירים שעזב את כיס [[סטלינגרד]]}}, ובמקומו מונה למפקד הקורפוס [[מקס פפר]].