רחל המשוררת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידיגי
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
סלמה (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 30:
==ביוגרפיה==
=== תחילת דרכה ===
רחל (רעיה{{הערה|אורי מילשטיין, [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-1281.htm רחל המשוררת: מעצבת האליטות, חלק ב'], באתר "אימגו"}}) אלבזבלובשטיין נולדה בעיר [[סרטוב]] שעל גדות נהר ה[[וולגה]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], בתם האחת עשרה של איסר-לייב וסופיה (שרה) לבית מנדלשטאם.{{ביאור|סופיה מנדלשטאם-בלובשטיין הייתה אשתו השנייה וגידלה ארבעה מילדי אשתו הראשונה של איסר-לייב}} סבה מצד אמה, הרב משה מנדלשטאם, שימש כ[[רב]] הקהילה היהודית של [[קייב]]. אביה הקפיד על קיום הדת היהודית, על אף שנחטף בצעירותו לצבא הרוסי. כאשר שוחרר, הורשה לגור היכן שיחפוץ בתחומי רוסיה. אמה הקפידה מאוד על חינוך להשכלה לילדיה ולרחל הוענקו שיעורים ב[[עברית]] בילדותה. האם התכתבה עם [[לב טולסטוי]]{{הערה|ע"פ עדותו של אורי מילשטיין, אחיינה של רחל}} ובביתם התארחו תדיר אנשים משכילים. בצעירותה עברו הוריה ל[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]], שם למדה בבית הספר היהודי ובגימנסיה כללית. כבר בילדותה סבלה מתפקוד לקוי של הריאות ונשלחה לטיפולי מרפא, אליה הצטרפה אחותה ליזה, שגם טיפלה בה. בהשפעת האח יעקב גילתה נטיות ציוניות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. בגיל 15 החלה בכתיבת שירים ב[[רוסית]]. האם סופיה נפטרה ב-1906. בגיל שבע-עשרה עברה עם אחותה שושנה לקייב, שם גרה האחות הבכורה, ליזה, ולמדה שם [[ציור]].
 
===בתקופת העלייה השנייה והמלחמה הגדולה 1919-1909===
ב-[[1909]], בהיותה בת תשע-עשרה, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן ל[[איטליה]] ללמוד שם [[אמנות]] ו[[פילוסופיה]], החליטו להישאר בארץ ישראל ולהשתלב בבנייתה. הן התיישבו ב[[מושבה]] [[רחובות]], ולמדו [[עברית]] מהאזנה לילדים בגן הילדים{{הערה|שירי רחל - סוד קסמם, הוצאת שרידות}}. בהמשך הצטרפה אליהן אחותן בת שבע, והבית בו התגוררו, בית ברוידא, מכונה מאז על שמן "מגדל שלוש האחיות"{{הערה|{{הארץ|רוחמה אלבג|רצינו להיוולד מחדש. גרנו ברחובות|1.1222221}}}}{{הערה|[http://www.piano.co.il/index.php/2011-01-03-21-26-19 קונצ'רטו לפסנתר על דבשת גמל], מתוך ספרו של עמוס בר "המשוררת מכנרת", באתר "סיפורי פסנתרים"}}. ברחובות חוותה רחל את הרומן הראשון שלה, עם בן המושבה [[נקדימון אלטשולר]]. אביה של רחל עלה לארץ ישראל שנה אחריה עם רעייתו השלישית מאשה והתגורר ב[[תל אביב]]{{הערה|שם=בשתיקה נפרדנו|קרני עם-עד, "בשתיקה נפרדנו", ידיעות הקיבוץ גיליון 1237, 28 בספטמבר 2010, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3960254,00.html גרסה מקוצרת באתר "mynet"]}}.
 
סוסיקרחל רצתה לעסוק בזנותב[[חקלאות]], ולכן עברה ב-[[1911]] ל"[[חוות העלמות]]" לימודיתהלימודית שהקימה [[חנה מייזל]] ב[[חוות כנרת]], שם נפגשה עם [[ברל כצנלסון]] ועם [[אהרן דוד גורדון]], שהשפיע עליה רבות, ולאות תודה הקדישה לו את השיר הראשון שכתבה בלשון העברית - "הלך נפש"{{הערה|[http://www.benyehuda.org/rachel/Rac001.html הלך נפש] ב[[פרויקט בן יהודה]]}}. שם גם הכירה את זלמן רובשוב (שלימים נודע כ[[זלמן שזר]], [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] השלישי), ובין השניים נוצר קשר רומנטי. היא הקדישה לו שלושה משיריה מפורשות{{ביאור|"גן נעול", "הד" ו"ברית ההד"}}, אף שנהוג לחשוב כי שירים נוספים נכתבו אודותיו{{ביאור|למשל "בתו" אשר לא פורסם בחייה של רחל}}. השיר "[[גן נעול]]", שהוקדש לו, מבטא את כאבה לנוכח חוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זר" שמהווה [[אנגרמה]] על ראשי תיבות שמו הקודם של שז"ר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך עם זאת היא מסתירה את זהותו כדי להגן על שמו.{{דרוש מקור}}
 
ב-[[1913]] עברה ל[[צרפת]], כדי להמשיך ולהשתלם במקצוע ה[[חקלאות]] ולמדה [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת טולוז]]. שם פגשה והתאהבה במיכאל ברנשטיין, מהנדס יהודי, אליו קראה מאוחר יותר בשירה "[[זמר נוגה]]", הפותח במילים "התשמע קולי, רחוקי שלי?". מברנשטיין למדה את השפה הבינלאומית [[אספרנטו]], ולמשך זמן מה תוּבְּלה ההתכתבות ביניהם בשפה זו. עם סיום לימודיה ב-[[1914]], יצאה לבקר את משפחתה ב[[רוסיה]] ונמנעה מלשוב לארץ ישראל בשל [[מלחמת העולם הראשונה]]. ברוסיה עסקה בהוראת ילדי [[פליט]]ים יהודים ב[[בריאנסק]] וב[[סרטוב]]. שם כנראה נדבקה ב[[שחפת]].