רחל המשוררת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידיגי תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה |
||
שורה 30:
==ביוגרפיה==
=== תחילת דרכה ===
רחל (רעיה{{הערה|אורי מילשטיין, [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-1281.htm רחל המשוררת: מעצבת האליטות, חלק ב'], באתר "אימגו"}})
===בתקופת העלייה השנייה והמלחמה הגדולה 1919-1909===
ב-[[1909]], בהיותה בת תשע-עשרה, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן ל[[איטליה]] ללמוד שם [[אמנות]] ו[[פילוסופיה]], החליטו להישאר בארץ ישראל ולהשתלב בבנייתה. הן התיישבו ב[[מושבה]] [[רחובות]], ולמדו [[עברית]] מהאזנה לילדים בגן הילדים{{הערה|שירי רחל - סוד קסמם, הוצאת שרידות}}. בהמשך הצטרפה אליהן אחותן בת שבע, והבית בו התגוררו, בית ברוידא, מכונה מאז על שמן "מגדל שלוש האחיות"{{הערה|{{הארץ|רוחמה אלבג|רצינו להיוולד מחדש. גרנו ברחובות|1.1222221}}}}{{הערה|[http://www.piano.co.il/index.php/2011-01-03-21-26-19 קונצ'רטו לפסנתר על דבשת גמל], מתוך ספרו של עמוס בר "המשוררת מכנרת", באתר "סיפורי פסנתרים"}}. ברחובות חוותה רחל את הרומן הראשון שלה, עם בן המושבה [[נקדימון אלטשולר]]. אביה של רחל עלה לארץ ישראל שנה אחריה עם רעייתו השלישית מאשה והתגורר ב[[תל אביב]]{{הערה|שם=בשתיקה נפרדנו|קרני עם-עד, "בשתיקה נפרדנו", ידיעות הקיבוץ גיליון 1237, 28 בספטמבר 2010, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3960254,00.html גרסה מקוצרת באתר "mynet"]}}.
ב-[[1913]] עברה ל[[צרפת]], כדי להמשיך ולהשתלם במקצוע ה[[חקלאות]] ולמדה [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת טולוז]]. שם פגשה והתאהבה במיכאל ברנשטיין, מהנדס יהודי, אליו קראה מאוחר יותר בשירה "[[זמר נוגה]]", הפותח במילים "התשמע קולי, רחוקי שלי?". מברנשטיין למדה את השפה הבינלאומית [[אספרנטו]], ולמשך זמן מה תוּבְּלה ההתכתבות ביניהם בשפה זו. עם סיום לימודיה ב-[[1914]], יצאה לבקר את משפחתה ב[[רוסיה]] ונמנעה מלשוב לארץ ישראל בשל [[מלחמת העולם הראשונה]]. ברוסיה עסקה בהוראת ילדי [[פליט]]ים יהודים ב[[בריאנסק]] וב[[סרטוב]]. שם כנראה נדבקה ב[[שחפת]].
| |||