יהודה חיים חזן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיון רגיל |
סקריפט החלפות (]]), קו מפריד בטווח מספרים, הסרה (יש לציין כי), החלפות (הוא, הם, היא), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:יהודה חיים חזן.jpg|ממוזער|יהודה חיים חזן, מתוך ארכיון השומר הצעיר, [[יד יערי]]]]
'''יהודה חיים חזן''' (1905-1873) היה אחד הפעילים ה[[טריטוריאליזם יהודי|טריטוריאליסטים]] הבולטים בוורשה. פעל והוביל את קידום [[תוכנית אוגנדה]] והיה ממקימי
== ביוגרפיה ==
שורה 10:
בעיצומו של [[תוכנית אוגנדה|פולמוס אוגנדה]] כתב חזן את הספר "הסופרים היהודים והטריטוריאליות". בספר זה הוא טוען כי כמיהת העם היהודי לא"י נובעת לא רק מתוך מניעים דתיים, אלא מרצונו לקרקע בטוחה בה יהיה מוגן. מסיבה זו, ניתן למממש חיים יהודיים- לאומיים לא רק בא"י. בנוסף לכך, בספרו ניתן למצוא את התנגדותו ל[[נחום סוקולוב|סוקולוב]] שיצא נגד תוכנית אוגנדה.
חזן ציין כי בהצבעה על הצעת אוגנדה, סוקולוב השתייך לנמנעים- מה שמראה על העדר עקביותו בדבר ההצעה. עוד הוסיף, כי לפי סוקולוב יישוב יהודי מחוץ לפלשתינה הוא דבר רצוי ואפשרי מבחינת הוצאה לפועל, אך במאמר אחר סוקולוב סתר את עצמו וטען כי הקמת יישוב שכזה
לפי סוקולוב, הגורמים המשפיעים ביותר על החברה האנושית הם לא אידאולוגיים, כי אם תנאי הטבע. פירוש הדבר- קיים קשר הדוק בין פלשתינה לבין העם היהודי. סוקולוב טען כי מקום זה הוא מקומו הטבעי ורק שם יוכל להבנות.
תגובתו של חזן לכך היא כי היהודים קיימים יותר זמן בגלות מאשר שהיו אי פעם בפלשתינה, לכן הם הושפעו מארצות שונות בעלות תנאים שונים מאלו שהיו בפלשתינה. בנוסף, תנאי הטבע של כל ארץ משפיעים על העם רק בזמן שהותו בארץ זו. הגורמים המשפיעים יותר מהתנאים האלו
עוד טען חזן כי המציאות בפלשתינה לא מאפשרת כניסת יהודים ולאור העובדה כי קיימות אפשרויות אחרות להקמת אוטונומיה יהודית- אין זה עולה על הדעת לחכות עד שהמצב בפלשתינה ישתנה.
בקונגרס הציוני השביעי (1905) הציג חזן בנאומו את מהות הטריטוריאליזם. לפי נאומו- הטריטוריאליזם אינו מתנגד לרעיון ארץ ישראל. מתנגד הוא לרעיון- '''רק''' ארץ ישראל. לפי חזן, מטרת הציונות
בנוסף, התייחס חזן לתהליך הסקת המסקנות של המשלחת שיצאה לחקור את אוגנדה. הוא הטיל ספק במהימנות הדו"ח{{הערה|ראו: דו"ח המשלחת, עמ' 20, 65-63}} ויושר התהליך. טען כי הוועד הפועל החליט כי הכספים להוצאת המשלחת יאספו מתרומות, אך לא טרח לפרסם את הדבר כדי לגייסן.
בנאומו ציין כי אחד מתוך שלושה חברי המשלחת ([[נחום וילבוש|וילבוש]]) לא היה מקצועי דיו לצורך ביצוע החקירה. עוד הוסיף כי המשלחת שהתה באוגנדה רק ארבעה עד חמישה שבועות, פרק זמן שלא מספיק לחקירת חבל הארץ. לאור העובדה כי המידע שמצוי בידי הקונגרס
== חזן ויט"א==
שורה 27:
פירוש הרעיון הטריטוריאליסטי - מציאת מדינה ליהודים שאינה בהכרח בא"י. [[יהודה לייב פינסקר]] היה הראשון שהעניק משמעות לרעיון בחיבורו "[[אוטואמנציפציה!|האוטואמנסיפציה]]". בחיבור זה הוא טוען כי הרוח של העם היהודי היא החשובה ולכן מולדת יהודית יכולה לקום בכל מקום ולאו דווקא בא"י. א"י חשובה לא בגלל מקומה הגאוגרפי, אלא בגלל מה שהיא מסמלת. לטענתו ככל הנראה לא יהיה אפשר להשיג את א"י ולכן יש למצוא ארץ אחרת.
גם [[הרצל]], בספרו [[מדינת היהודים]], העלה את השאלה האם יש סיכוי ממשי להתיישבות בא"י ותהה האם עדיף להתיישב בפלשתינה או ארגנטינה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בנימין זאב הרצל|שם=מדינת היהודים|מו"ל=מ' ברייטנשטיין|שנת הוצאה=1896|פרק=פלשטינא או ארגנטינה|קישור=http://benyehuda.org/herzl/herzl_003.html}}}}. הגורמים העיקריים לצמיחת הטריטוריאליזם: ההגירה של מאות אלפי יהודים בראשית המאה העשרים מערבה גרמה לטריטוריאליסטים לחשוש מה יעלה בגורל העם היהודי כשהמדינות קולטות ההגירה יסגרו את שעריהן. יתר על כן, הם הוטרדו מחוסרי יכולתה של א"י לקלוט מהגרים ומכך שהערבים בארץ לא יתנו ליהודים להקים התיישבות. לטענתם, דבר זה יצור סכסוך בלתי פתיר בין שתי הקבוצות. בנוסף, הם טענו כי ריכוז העם היהודי כולו במקום אחד מסכן את קיומו ושהעוני בחברה היהודית המזרח אירופאית והפוגרומים של שנת
הטריטוריאליסטים האמינו שבעיות העם היהודי כה קשות, עד שיש למצוא כל מקום בו ניתן יהיה להקים מדינה וכך להציל את היהודים. לפיהם, רוב היהודים לא יגיעו לארץ החדשה מתוך בחירה, אלא מכורח הנסיבות. הטריטוריאליזם אינו מתנגד לרעיון הציוני ורואה עצמו כממשיך דרכו.
==ההסתדרות הטריטוריליסטית - יט"א ==
[[קובץ:ההסתדרות הטריטוריאליסטית.jpg|טקסט= ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון גבעת חביבה)|ממוזער|247x247px|ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי)
האידאולוגיה הטריטוריאליסטית לבשה צורה פוליטית לאחר [[הקונגרס הציוני העולמי השביעי]] (יולי 1905). עם הקמת יט"א (The Jewish Teritorial Organization) קונגרס זה התקיים לאחר שחזרה משלחת שיצאה במטרה לבדוק האם חבל הארץ באוגנדה ראוי להתיישבות.
בקונגרס זה, [[ציוני ציון]] בחרו להדגיש דווקא את הדו"ח הפחות אמין ופחות מקצועי של חבר המשלחת לבדיקת חבל הארץ באוגנדה- וילבוש. זאת מכיוון שבדו"ח זה הסתייג וילבוש מההצעה. בנוסף, הם בחרו להתעלם משאר חלקי הדו"ח, שבחלקו טען כי המקום טוב להתיישבות.
קונגרס זה קומם את הטריטוריאליסטים, שכן הצעת אוגנדה לא נבחנה ברצינות הנדרשת וירדה מהר מדי משולחן הדיונים. ההתמקדות רק בדו"ח של וילבוש התפרשה בעיני הטריטוריאליסטים כהונאה- מה שהצדיק את פרישתם מההסתדרות הציונית ואת הקמת ההסתדרות הטריטוריאליסטית (אוגוסט 1905) ברשותו של [[ישראל זנגוויל]].
מטרות ההסתדרות הטריטוריאליסטית היו להשיג טריטוריה על בסיס אוטונומי ליהודים שאינם יכולים או רוצים להישאר בארצות מגוריהם. כדי לממש מטרה זו ביקשה ההסתדרות להתאחד עם אלו שמסכימים עמה, לנהל משא ומתן עם ממשלות וארגונים שונים ולייסד מוסדות הנחוצים לצורך ביצוע המטרה.
שורה 47:
*[[יהודה לייב פינסקר|יהודה ליב פינסקר]], '''[[אוטואמנציפציה!]]''', ירושלים : המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, 1951.
*[[יעקב חזן]], '''ילדות ונעורים, פרקים אוטוביוגרפיים''', תל אביב: [[ספריית הפועלים]], 1993, עמ' 10, 22-17.
*[[זאב צחור]], '''חזן - תנועת חיים, השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם''', [[יד בן צבי]] ירושלים ויד יערי גבעת חביבה, ,1997, עמ'
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Yehuda Hayim Hazan}}
|