יהודה חיים חזן – הבדלי גרסאות

'''יהודה חיים חזן''' (1905-1873) היה אחד הפעילים ה[[טריטוריאליזם יהודי|טריטוריאליסטים]] הבולטים בוורשה. פעל והוביל את קידום [[תוכנית אוגנדה]] והיה ממקימי [[טריטוריאליזם יהודי|ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית - יט"א]] (Jewish Territorialist Organization).

חזן ציין כי בהצבעה על הצעת אוגנדה, סוקולוב השתייך לנמנעים- מה שמראה על העדר עקביותו בדבר ההצעה. עוד הוסיף, כי לפי סוקולוב יישוב יהודי מחוץ לפלשתינה הוא דבר רצוי ואפשרי מבחינת הוצאה לפועל, אך במאמר אחר סוקולוב סתר את עצמו וטען כי הקמת יישוב שכזה הינוהוא ללא אחיזה במציאות. לפי חזן, דווקא בעת זו, שמעצמות העולם מעוניינות להרחיב את שליטתן ה[[קולוניאליזם|קולוניאליסטית]], ניתן למצוא מקום להתיישבות יהודים, שכן המעצמות זקוקות למתיישבים כאלו למטרות של מסחר ופיתוח הכלכלה.

תגובתו של חזן לכך היא כי היהודים קיימים יותר זמן בגלות מאשר שהיו אי פעם בפלשתינה, לכן הם הושפעו מארצות שונות בעלות תנאים שונים מאלו שהיו בפלשתינה. בנוסף, תנאי הטבע של כל ארץ משפיעים על העם רק בזמן שהותו בארץ זו. הגורמים המשפיעים יותר מהתנאים האלו הינםהם הגורמים הסוציאליים- כמעט כל היהודים היו סוחרים ונרדפו בידי עמים אחרים. חזן טען כי גורמים אלו הם ששימורו את העם היהודי בגלות. תנאים סוציאליים משותפים הם אלו שיאפשרו קיום אוטונומיה יהודית בכל מקום ולא בהכרח בפלשתינה.

בקונגרס הציוני השביעי (1905) הציג חזן בנאומו את מהות הטריטוריאליזם. לפי נאומו- הטריטוריאליזם אינו מתנגד לרעיון ארץ ישראל. מתנגד הוא לרעיון- '''רק''' ארץ ישראל. לפי חזן, מטרת הציונות הינההיא לשחרר את היהודים מהעוני והסבל הרב בו היו שרויים. הוא טען כי היהודים סובלים לא משום שאינם נמצאים בפלשתינה, אלא משום שאין להם מדינה. עוד טען חזן כי אף אחד מהנוכחים בקונגרס לא יכול להוכיח שפלשתינה הינההיא המקום הבלעדי ליצירת מרכז יהודי חדש. בהמשך דבריו אמר כי הרעיון הציוני בפלשתינה הינוהוא חסר סיכוי ולכן על הציונות לנתק עצמה מארץ זו. הוא השיב על טענת המתנגדים לתוכנית אוגנדה כי הטריטוריאליסטים הינםהם בוגדים בכך שטען כי [[ציוני ציון]] הם למעשה הבוגדים מכיוון שהם מפנים עורף לעם היהודי הסובל באירופה ומעדיפים את ארץ ישראל על פני הצלת העם.

בנאומו ציין כי אחד מתוך שלושה חברי המשלחת ([[נחום וילבוש|וילבוש]]) לא היה מקצועי דיו לצורך ביצוע החקירה. עוד הוסיף כי המשלחת שהתה באוגנדה רק ארבעה עד חמישה שבועות, פרק זמן שלא מספיק לחקירת חבל הארץ. לאור העובדה כי המידע שמצוי בידי הקונגרס הינוהוא חסר, לא הגיוני לדחות את ההצעה. בפילוג שחל בקונגרס זה, חזן הצטרף לפורשים.

גם [[הרצל]], בספרו [[מדינת היהודים]], העלה את השאלה האם יש סיכוי ממשי להתיישבות בא"י ותהה האם עדיף להתיישב בפלשתינה או ארגנטינה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בנימין זאב הרצל|שם=מדינת היהודים|מו"ל=מ' ברייטנשטיין|שנת הוצאה=1896|פרק=פלשטינא או ארגנטינה|קישור=http://benyehuda.org/herzl/herzl_003.html}}}}. הגורמים העיקריים לצמיחת הטריטוריאליזם: ההגירה של מאות אלפי יהודים בראשית המאה העשרים מערבה גרמה לטריטוריאליסטים לחשוש מה יעלה בגורל העם היהודי כשהמדינות קולטות ההגירה יסגרו את שעריהן. יתר על כן, הם הוטרדו מחוסרי יכולתה של א"י לקלוט מהגרים ומכך שהערבים בארץ לא יתנו ליהודים להקים התיישבות. לטענתם, דבר זה יצור סכסוך בלתי פתיר בין שתי הקבוצות. בנוסף, הם טענו כי ריכוז העם היהודי כולו במקום אחד מסכן את קיומו ושהעוני בחברה היהודית המזרח אירופאית והפוגרומים של שנת 1906-19031903–1906 יצרו מציאות בה יש צורך פתרון מיידי עבור העם היהודי.

[[קובץ:ההסתדרות הטריטוריאליסטית.jpg|טקסט= ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון גבעת חביבה)|ממוזער|247x247px|ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) ]]

קונגרס זה קומם את הטריטוריאליסטים, שכן הצעת אוגנדה לא נבחנה ברצינות הנדרשת וירדה מהר מדי משולחן הדיונים. ההתמקדות רק בדו"ח של וילבוש התפרשה בעיני הטריטוריאליסטים כהונאה- מה שהצדיק את פרישתם מההסתדרות הציונית ואת הקמת ההסתדרות הטריטוריאליסטית (אוגוסט 1905) ברשותו של [[ישראל זנגוויל]]. יש לציין כי הרקע להקמת הסתדרות זו היה לא רק נפילתה של הצעת אוגנדה, כי אם בעיקר המציאות החברתית-כלכלית הקשה של יהודי מזרח אירופה שהשתנתה לרעה בשנים 1905-19041904–1905.

*[[זאב צחור]], '''חזן - תנועת חיים, השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם''', [[יד בן צבי]] ירושלים ויד יערי גבעת חביבה, ,1997, עמ' 8-33–8