התחנה המרכזית של הרצליה – הבדלי גרסאות

מבנה התחנה הוא מבנה מלבני באורך של 100 מטר מדרום לצפון וברוחב של כ-35 מטר ממזרח למערב. המבנה עשוי מבטון והוא בן קומה אחת. סביבו [[אכסדרה]] הנתמכת בשורת [[עמוד]]ים אדומים, הערוכים בזוגות. המבנה מחולק לשני חלקים על ידי מעבר רוחבי מקורה. בחלק הצפוני והקטן יותר מספר חנויות שלהן עליית גג קטנה המשמשת לאחסון, ובחלק הדרומי שוכנות מספר חנויות הפונות אל רחוב[[שדרות בן-גוריון (הרצליה)|שדרות בן-גוריון]] ואל המעבר המקורה, וכן משרדי התחנה. רוב חלקו זה של המבנה הוא למעשה חצר פנימית לא מקורה ([[פאטיו]]) המשמשת כמגרש [[כדורסל]] ו[[כדורגל]], ובשל היותו מוקף בקירות מכל צדדיו, אין הוא ניצפה אלא ממשרדי הנהלת התחנה. לדברי הנהגים בתחנה, המגרש שימש את נהגיה ועובדיה למשחקי כדורגל וכדורסל, אולם בעקבות מספר מקרי פציעה שגרמו לשיבושים בסידור העבודה, החליטה הנהלת התחנה שלא להתיר את השימוש בו. על גג התחנה ניצבת [[אנטנה]] גבוהה המשמשת את "אגד", ושתי אנטנות של מפעילי [[טלפון סלולרי]].