עובדיה ספורנו – הבדלי גרסאות

ספורנו הוא מפרש עממי, לא אליטיסטי ומאמין ש"כולם זוכים לחיי העולם הבא כי כל אחד יצדק באיזה חלק מהתורה והמצוות" (פירושו ל[[פרקי אבות]], ו' י"א), בניגוד בולט ל[[רמב"ם]] למשל. דעתו שהחכם הוא בעל ערך רק אם הוא בעל מעלה מוסרית, בלי קשר לחריפותו או בקיאותו, עוברת כחוט השני בכל הגותו{{הערה|[[יוסף ולק]], '''ר' עובדיה ספורנו, הפרשן ההומניסט''' מתוך: '''כיום אתמול''', הוצאת ששר, [[אוניברסיטת בר-אילן]] ו[[מכון ליאו בק]], 1997. עמ' 193}}. החוכמה ועמדת המנהיגות הציבורית של [[תלמיד חכם|התלמיד החכם]] לשיטתו היא זכות אך גם חובה שאחריות רבה בצידה: "חיוב הדור מוטל על נשיאו" ({{תנ"ך|שמות|יב|יט|קצר=כן}}). ייתכן שהדרישות המוסריות והביקורת שמותח ספורנו על נשיאי העם בנוגע לאחריותם לעדתם מושפעים מן המתיחות ששררה בקהילות איטליה בין פשוטי העם לבין מנהיגי הקהל (ה"תקיפים").