המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
 
===ההתבססות===
לוונטל הצליח בינתיים לרכוש חלקת אדמה סמוכה, אותה רשם על שם נתין עות'מאני כדי לעקוף את בעיית הרישיון הממשלתי. חלקת אדמה זו היא מקום המושבה כיום. המושבה הוקמה במתכונת של רחוב ראשי (כיום רחוב אורבך) ורחוב צולב (רחוב בר הופמן). עד סוף אוקטובר [[1866]] הוקמו עשרה בתים, בהם בית העם ו[[חנות]], בה אוחסן המטען הרב שהובא מארצות הברית. חנות זו נוהלה על ידי אדמס, שאף התגורר בה עד השלמת בניית ביתו. הבתים כולם היו מעץ, ולרובם היו שתי קומות, בסגנון של בית [[קוטג' (מבנה)|קוטג']] אמריקני שהיה מקובל ב[[ניו אינגלנד]] באותה עת. בית אחד נבנה באבן, הוא "מלון גראנד הוטל", שהוקם על ידי האחים דריסקו, והתנשא לגובה שלוש קומות (כיום [[מלון ירושלים]] ברחוב אורבך 6)<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=זאב וילנאי|שם=אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1978|עמ=4280-4286|כרך=ל-נ}}</ref>.
 
===פירוק המושבה===
קשיים ביורוקרטים, סכסוכים אישיים בין המתיישבים, [[מחלה|מחלות]], ויבול מועט, הביאו במהרה את רוב המתיישבים לקשיים כלכליים, לחוסר מוטיבציה ולייאוש. מרבית המתיישבים שבו למולדתם בין השנים [[1867]]-[[1868]], ובהם אף אדמס עצמו<ref name=":0" />. בשנת 1868 עמדה המושבה האמריקנית שוממה, למעט מתיישב אחד בשם [[רולה פלויד]], שהשכיל להביא עמו [[כרכרה]] מאמריקה, ופתח סוכנות משגשת של [[תיירות]] והובלה. פלויד שהתגורר בבית ב[[בית רולה פלויד|רחוב הופמן 17]] עקר ל[[ירושלים]].
 
בסוף שנת 1867 הסופר [[מארק טוויין|מארק טוויון]] סיפר על אחריתה של המושבה:
 
{{ציטוט|תוכן=ביפו לקחו עמנו אל האנייה כארבעים חברים של קהילה מפורסמת מאוד. גברים, נשים, תינוקות, נערים ונערות, זוגות צעירים ואחדים שכבר עברו את צללי אביב החיים. כוונתי למושבת אדמס ביפו, שאחדים עזבו אותה לפני זה. ביפו השארנו את מר אדאמס, אשתו וחמשה עשר עלובים, שלא רק כסף חסר היה להם, אלא לא ידעו לאן לפנות וללכת"|מקור=אנציקלופדיית אריאל בערך על המושבה הגרמנית|אנגלית=}}
 
=== הבתים מבחינה אדריכלית ===