גטו מינסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
עריכה
שורה 1:
{{מחנה ריכוז
[[קובץ:Map of the Minsk Ghetto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת גטו מינסק]]
|שם=גטו מינסק
|תמונה=
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=
|מדינה=[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]]
|מחוז=
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=-[[20 ביולי]] [[1941]]
|תאריך סגירה=בסביבות אוקטובר 1943
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=
|מספר אסירים בשיא=כ-100,000 בני אדם
|השתייכות האסירים=יהודים
|מספר הנספים=
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
|קואורדינטות=
|מפה=[[קובץ:Warsaw Ghetto.svg|מרכז|250px]]
|מפה מפורטת=
[[קובץ:Map of the Minsk Ghetto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת גטו מינסק]] לפירוט נוסף לחצו על התמונה
|אתר=
}}
'''גטו מינסק''' היה [[גטאות בשואה|גטו]] שהוקם ב[[מינסק]] [[עיר בירה|בירת]] [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]], בעקבות [[מבצע ברברוסה|הפלישה הגרמנית לברית המועצות]]. גטו מינסק היה בין הגטאות הגדולים ביותר ב[[מזרח אירופה]] בזמן המלחמה: הוא איכלס קרוב ל-100,000 [[יהודים]], שרובם נרצחו.
 
== היסטוריה ==
===יהדות מינסק לפני המלחמה===
[[מינסק]] הייתה מרכז רוחני משמעותי ביהדות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה לעיר-מקלט עבור אלפי יהדים שגורשו עקב המלחמה, ו[[יהדות בלארוס|הקהילה היהודית]] גדלה ושגשגה הן דמוגרפית והן תרבותית. בינואר [[1920]] נערכו הבחירות האחרונות למועצת קהילת מינסק, הנציגויות היו למפלגות [[ציונים כלליים]], [[המזרחי]], [[פועלי ציון]], [[אגודת ישראל]] ואחרים. ב-1920 כונן בעיר [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|שלטון סובייטי]], ויהודים רבים קידמו בברכה את המשטר החדש שפתח בפניהם הזדמנויות חדשות וסייעו בבניית ה[[סוציאליזם]]. ערב [[מבצע ברברוסה|פלישת גרמניה לברית המועצות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] מנה הקיבוץ היהודי במינסק כ-90 אלף אישבני אדם.
 
===הכיבוש הגרמני ו"השאלה היהודית"===
עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הצליחו [[ורמאכט|הגרמנים]] תוך ארבעה ימים לחצות את [[בלארוס]] המערבית ולהגיע כמעט עד לפאתי מינסק. ב-[[28 ביוני]] [[1941]], שישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בין [[ברית המועצות]] ל[[גרמניה]], נכבשה העיר. השליטה על העיר הייתה בידיו של הגנרל שהקנדורף, ועל הביטחון בעורף מונה מפקד ה[[אס אס]] הבכיר [[דרגות האס אס|אובר-גרופנפיהרר]] (גנרל) [[אריך פון דם באך-צלבסקי]].
 
בדו"ח היחידה הצבאית-מנהלית שדנה בשאלה היהודים נכתב: "הריכוז הגבוה של יהדות במינסק מחייב טיפול מיידי ב[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]], מה גם שהאלמנט היהודי הוא עוין בעליל לגרמנים. לפי ההסכם עם יחידת [[משטרת הביטחון]] הוצאו הפקודות הבאות:

1. מינוי [[יודנראט|מועצת הזקנים היהודית]] והיו"ר שלה.

2. רישום האוכלוסייה היהודית על ידי ה[[יודנראט]] וסימונה ב[[הטלאי הצהוב|טלאי יהודי]].

3. קביעת אזור המגורים ליהודים (גטו).

4. ארגון קבוצות העבודה היהודית לצורכי הוורמאכט, ההנהלה העירונית וכם{{הבהרה|טעות הקלדה של הציטוט}} מועצת הזקנים היהודית. 5. הקמת [[שירות סדר יהודי]] בתחום הגטו. 6. הקמת השלטון העצמי היהודי בתחומי הגטו."
 
5. הקמת [[שירות סדר יהודי]] בתחום הגטו.
 
6. הקמת השלטון העצמי היהודי בתחומי הגטו."
 
ב-[[20 ביולי]] [[1941]] נתלתה ברחובות מינסק מודעה המורה על הקמת רובע יהודי בעיר. ה[[צו]] חייב את התושבים לעבור למתחם היהודי תוך חמישה ימים, כאשר משימת התיחום הפיזי של הרובע באמצעות חומת אבן הוטלה על היהודים. לאחר פרסום הצו החלה המולה גדולה בקרב התושבים היהודים שנותרו בעיר; אנשים יצאו ממחבואיהם וניסו למצוא דירה באזור הגטו. בסופו של דבר, הסתיימה העברת היהודים למתחם הגטו בתחילת חודש אוגוסט של אותה שנה.
 
בחודש נובמבר 1941 הובאו למינסק 7שבעה משלוחים של יהודים מערי [[גרמניה הנאצית|גרמניה]], [[אוסטריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. בעקבות זאת הוקם במינסק "זונדרגטו" ("גטו יהודי הרייך").
 
===החיים בגטו===