מלאכת חורש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים, קישורים פנימיים
מ קישורים פנימיים
שורה 18:
 
==תולדות המלאכה==
מ[[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]] של המלאכה, חפירת [[בור (חלל באדמה)|בור]] (שלא בתוך בניין), סיקול שדה מאבנים וכל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה. פעולות אלו נחשבות לתולדותיה של מלאכת חורש, שכן כמו שחרישה מכשירה את הקרקע לזריעת הצמחים, גם הן מכשירות את פני הקרקע לזריעה - בעקיפין{{הערה|1=לרשימה יותר כוללנית (המשקפת את המציאות החקלאית בארץ ישראל בתקופת התלמוד) ראו: ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, ב בדפוס וילנא).}}.
 
מחלוקת המוזכרת פעמים מספר ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|שבת|כב|א}}}}{{הערה|{{בבלי|שבת|כט|ב}}}}{{הערה|{{בבלי|שבת|מו|ב}}}}, היא המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי שמעון]] על אדם הגורר [[ספסל]] או [[שולחן]] על העפר, באופן שייתכן שיגרם חריץ, אם כי אין הדבר [[פסיק רישיה]] (לא בטוח שיגרם חריץ), לפי רבי יהודה אף כי אין בכך כוונה ליצור תלם, אין לגרור ספסל על הקרקע שמא יגרם חריץ, רבי שמעון אומר שדבר שנעשה ללא כוונה מותר, מותר לגרור ספסל קל שלא מובון מאליו שיגרם חריץ על ידי גרירתו.