מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 103:
== סגנון ואופנה ==
[[קובץ:Koningin marie-antoinette.jpg|ממוזער|איור של מארי אנטואנט כפי שהופיע במגזין האופנה ״גאלרי דה מוד״]]
גם סגנון לבושה של מארי אנטואנט היה סמל להתנגדותה לתרבות הצרפתית הנהנתנית, ושמה של מארי אנטואנט כאייקון [[אופנה]] פורץ דרך ידוע בעקבות זאת, עד היום{{הערה|שם=פרנקופילים אנונימיים|1= http://francophilesanonymes.com/marie-antoinette-fashion/ מארי אנטואנט: אייקון אופנה צרפתית, אריאלה גויכמן גארבר], פרנקופילים אנונימיים}}. מארי אנטואנט הבינה כי בצרפת האופנה משמשת ככלי לחיזוק השלטון והמעמדות השונים, עוד בימים בהם הייתה ילדה אוסטרית שכל בגדיה עוצבו מחדש על בסיס האופנה הצרפתית אליה הייתה מיועדת להגיע. צרפת של המאה ה-18 פעלה תחת קוד חוקים נוקשה, האוסר על פריטי לבוש מסוימים לבני מעמדות נמוכים ומעודדת ראוותנות מנקרת עיניים לבני המעמדות הגבוהים. המלך והמלכה אמורים להיראות מורמים מן העם וממעמד האצולה, ולבושם היקר אמור להוכיח כי הם אלים ושולטים בעם מתוך עליונות זו.
מארי אנטואנט הבינה כי האופנה תשמש אותה למסרים שאותם היא מעוניינת להעביר אך אינה יכולה לומר, בתפקידה כמלכה המנותקת מהפוליטיקה ומקבלת ההחלטות. היא עשתה זאת באמצעות לבושה שהיה שונה מהאופנה הרווחת עד כה, והציגה את חידושיה לא בארמון ורסאי, אלא בפריז, העיר הגדולה, בה ביקרה ערב אחר ערב ב[[נשף|נשפים]], ב[[תיאטרון]] וב[[אופרה]], יצרה קשר עם בני המעמדות השונים, וזכתה להערכתם בגין תעוזתה הסגנונית בלבושה ובתסרוקותיה{{הערה|1=Weber Caroline - Queen of Fashion: What Marie Antoinette Wore to the Revolution}}. סגנונה של מארי אנטואנט הפך להיות מקור להערצה ולחיקוי בקרב כל המעמדות בצרפת ואף מעבר לים, כאשר דיווחים על האופנה הצרפתית החדשה הגיעו לרחבי אירופה.
שורה 118:
בין אם אכן היה [[לואי ה-15]] מעורב בקשיים בני הזוג ובין אם לא, הוא נפטר והותיר את מלך ומלכת צרפת בקיבעון של חיים נפרדים: [[לואי ה-16]] התעניין בעיקר ב[[ציד]] ובתחביביו השונים, ומארי אנטואנט נמשכה לחיי הלילה [[ורסאי|בורסאי]] וב[[פריז]], אשר כללו מסיבות מפוארות ונוצצות בארמון, נשפים, [[תיאטרון]], [[אופרה]] וחיי חברה עשירים. [[מסיבה|במסיבות]] אלו היא יצרה לעצמה את חוג הידידים שהיה כה חשוב לה ליצור, על מנת לספק לעצמה חברה ב[[ארמון ורסאי]]. שם היא פגשה את הרוזן ה[[שוודיה|שוודי]] [[האנס אקסל פון פרסן|הנס אקסל פון פרסן]] (Hans Axel von Fersen), שהפך לידיד אמת שלה ואף, על פי שמועות לא מוכחות, למאהבה. מארי אנטואנט והרוזן פרסן נותרו ידידים בלבד במשך שנים רבות, ואף באפלת המהפכה הוא פעל רבות עבורה עד רגעיה האחרונים. ידידה נוספת שפגשה הייתה אשת החברה הפריזאית '''[[הנסיכה מארי תרז לואיז דה סבואה-קריניאן]]''' שמשכה אותה אל חיי הזוהר והבילויים, והייתה לידידתה הטובה ביותר. גורלה של זו לא שפר עליה, היא אמנם ברחה מצרפת, אולם חזרה כדי לשהות לצד מארי אנטואנט בימיה העקובים מדם של [[המהפכה הצרפתית|המהפכה]]. היא נרצחה יחד עם רבים אחרים במהלך טבח ספטמבר 1792.
[[קובץ:Marie Antoinette Adult7.jpg|ממוזער|מארי אנטואנט עם בעלה לואי ה-16 ואחיה [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף]] בעת ביקורו בארמון ורסאי, 1777]]
ככל שחלפו השנים ועדיין [[מימוש נישואים|לא מומשו הנישואים]], הלכו וגברו השמועות בחצר המלוכה על ה[[אימפוטנציה]] של המלך ועל העדפותיה המיניות של מארי אנטואנט אשר מוצאת עניין באחרים, גברים ונשים. במכתבים אשר החליפו מארי אנטואנט ואמה, הפצירה בה [[מריה תרזה]] לעשות הכל כדי למשוך את תשומת לבו של בעלה, שכן מריה תרזה פחדה מפני משבר דיפלומטי נוסף שבו יבוטלו נישואיהם של מארי אנטואנט ולואי ה-16, מפאת אי מימושם. ככל שעברו השנים ודבר לא השתנה בין השניים, הפכו מכתביה של מריה תרזה לנואשים יותר, והיא החלה להעביר ביקורת על מארי אנטואנט על היותה חסרת יכולת לעורר תשוקה בבעלה, על כך שהיא כבר אינה [[יופי|יפה]] ואיבדה את כל החן שלה.
 
ניסיונותיה של מארי אנטואנט להיות יפה יותר, משעשעת יותר, מושכת [[אופנה|ואופנתית]], הביא אותה להשקיע יותר בהופעתה החיצונית ובבגדיה, [[נעליים|נעליה]], [[תכשיט |תכשיטיה]] [[תסרוקת|ותסרוקותיה]]. אולם הדבר לא משך עדיין את תשומת לבו של בעלה. בעיית הקרירות המינית של לואי ה-16 לא נראתה כבעלת פתרון ועל כן, הייתה זו הקיסרית [[מריה תרזה]], שהביאה לסיום המשבר: אמה של מארי אנטואנט שלחה לבסוף לצרפת את בנה, יורש העצר של כס המלכות באוסטריה [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]], על מנת שבמסווה של ביקור אחים, ישים סוף למצב הלא טבעי שהתקיים בין הבעל לאשתו ויביא למימוש את נישואיהם ולהולדת [[יורש העצר|יורשי העצר]] הנדרשים כל כך למשפחת המלוכה הצרפתית. מכתביו של יוזף השני לאמו מבהירים כי מטרת שליחותו היא להביא לפתרון הבעיה ואכן, במהלך שהייה בת חודשיים בצרפת ב-1877 הוא כתב ועדכן את אימו, [[מריה תרזה]], כי נדמה שאין בעיה יוצאת דופן בתפקודו של [[לואי ה-16]], מלבד אי הבנה בסיסית בדרך בה יש לקיים [[יחסי מין]]. לאחר התערבותו של [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]] ועזיבתו את פריז, נפתרה הבעיה "העדינה", כלשונו של [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]], ובמהרה עדכנה מארי אנטואנט את אימה כי היא ב[[היריון]].
שורה 127:
[[קובץ:Marie Antoinette-children-1785-6-Wertmuller.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארי אנטואנט עם ילדיה מארי תרז ולואי ז'וזף. צייר [[אדולף אולריק פון ורטמולר]], 1788]][[קובץ:Louise Elisabeth Vigée-Lebrun - Marie-Antoinette de Lorraine-Habsbourg, reine de France et ses enfants - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארי אנטואנט עם ילדיה מארי תרז, לואי-שארל ולואי ז'וזף. ציירה [[אליזבט ויז'ה-לה ברן]], 1787]]
 
מארי אנטואנט ילדה ארבעה ילדים. היא הקדישה זמן רב לחינוכם, בניגוד לרגיללנהוג בחצר הצרפתית, בה הופקדו אומנות ומשרתים על כך. הארבעה היו:
 
* '''[[מארי תרז, נסיכת צרפת]],''' שרלוט, 19 דצמבר 1778 - 19 באוקטובר 1851. היחידה שהגיעה לבגרות מבין כל ילדיהם של לואי ומארי. מתה בגלות.