חולית (גאוגרפיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 2:
[[קובץ:חולות כסוי (6).JPG|שמאל|ממוזער|250px|חולות כסוי בבקעת עובדה]]
[[קובץ:Dune-HE.svg|שמאל|ממוזער|250px|היווצרות חולית]]
'''חוֹלִית‎‎חוֹלִית''' (ב[[לועזית]]: '''דְּיוּנָה''') מוגדרת ב[[גאוגרפיה פיזית]] כ[[גבעה|גבעת]] [[חול]] שנוצרה על ידי [[סחיפה#רוח|סחיפה אאולית]]: [[חולות נודדים|חולות סחף]] (המורכבים בעיקר מ[[קוורץ]]) מובלים באמצעות [[רוח]] מ[[חוף|חוף הים]], עד שהם מתחילים לעבור [[סטרטיגרפיה|הרבדה]].
 
חולות הקוורץ נסחפים במעלה הדיונה, וגולשים מצדה השני, כך נוצר המבנה ה[[סימטרי|א-סימטרי]] של הדיונה המתון לרוב מכיוון מקור החולות (בארץ מערב), ותלול לרוב בכיוון בו גולשים הגרגרים. דיונות נוצרות לרוב ב[[מדבר]]יות או באזורי [[חוף ים]]. הדיונות הגדולות ביותר בעולם נמצאות ב[[מדבר סהרה]] וב[[רבע אל חאלי]] ב[[ערב הסעודית]], ב[[מדבר נמיב]] שב[[נמיביה]] וב[[בדאין חרן]] שבצפון [[סין]].
שורה 14:
==צורות דיונות איאוליות==
{{ערך מורחב|חולית אאולית}}
* '''דיונות סהר/ ברחן''' - דיונות בצורת סהר בדרך כלל יותר ארוכות מאשר שהן גבוהות. משטחי ההחלקה (slip face) של הדיונה נמצאים בצידה הקעור. דיונות אלו נוצרות על ידי רוח הזורמת באופן קבוע מכיוון אחד. דיונות מסוג סהרונים נעות בקצב המהיר ביותר במדבר. לדוגמה, קבוצת דיונות בסין נעה יותר מ-100 קילומטר לשנה בין השנים 1954-19591954–1959 במחוז נינג'יאה, מהירויות דומות נרשמו במדבר המערבי במצרים. דיונות הסהרונים הגדולות ביותר בעולם הן באורך שעולה על 3 קילומטר. דיונות אלו נמצאו בסין, במדבר טקלמקן.
 
* '''דיונות לינאריות (אורכיות)'''- דיונות לינאריות הן רכסי חול ישרים או מעוקלים מעט. לרוב דיונות מסוג זה יותר ארוכות מאשר גבוהות. דיונות אלו יכולות להשתרע עד מעל 160 קילומטר. ישנם דיונות לינאריות שמתמזגות ויוצרות דיונות משולבות בצורת Y. תנועת דיונות אלו תיעצר בהגיען למקום בעל שני כיווני רוח דומיננטיים. כיוונה של תנועת הדיונה נקבע על ידי כיוון הרוח.
 
* '''דיונות כוכב''' - בדיונת כוכב אורך זרועות הכוכב סימטרי. דיונות אלו הן גבעות חול פירמידיות, בעלות משטחי החלקה (slip face) ב-3 או יותר זרועות היוצאות מהגבעה המרכזית, הגבוהה ביותר. דיונות אלו יימצאו במקומות בעלי רוח רב כיוונית. דיונות כוכב גדלות באופן אופקי ולא באופן אנכי. דיונות אלו השתלטו על אתר מסוים במדבר סהרה. במדבריות אחרות, דיונות כוכב נערמות בקצוות של ימות חול בעיקר ליד מחסומים טופוגרפיים. במדבר בדרום מזרח סין, בדנ-ג'ארן, דיונות הכוכב מגיעות לגובה של עד 500 מטר, ככל הנראה דיונות אלו הגבוהות ביותר על פני כדור הארץ.
 
* '''דיונות כיפה''' - גבעות אובליות או מעוגלות. לדיונות אלו לרוב אין משטח החלקה (slip face). דיונות כיפה הן נדירות וניתן למצוא אותן בגבולות המדבר הקרובים לכיוון הרוח.
 
* '''דיונות פרבוליות''' - דיונות פרבוליות הן בצורת U. דיונות אלו בעלות חלק עליון קמור ובולט, ובחלקה האחורי של הדיונה ניתן לזהות זרועות חול. דיונות אלו נוצרות מדיונות המתפזרות באזורים בהם הצמחייה נשחקת, שם נוצר שקע בצורת U כאשר הזרועות מוחזקות במקום על ידי הצמחייה. הזרוע הארוכה ביותר על פני כדור הארץ משתרעת על פני 12 קילומטר. לפעמים דיונות אלו נקראות דיונות U, דיונות מתפזרות או דיונות סיכות שיער. דיונות אלו מוכרות היטב במדברי חוף. להבדיל מדיונות הסהר, הקצוות של הדיונות פונות כלפי מעלה. דיונות אלו נוצרות באזורים [[אקלים צחיח למחצה|צחיחים למחצה]], כאשר המשקעים היורדים באזורים אלו נאספים בחלקים הנמוכים של הדיונה, היכן שהצמחייה גדלה. דיונות פרבוליות תלויות בצמחייה שמכסה אותן- עשבים, שיחים ועצים שעוזרים לעגן את זרועות הדיונה. דיונות פרבוליות מתחילות הרחק ממקור הרוח, מתפזורות היוצרות משטחי חול המעוגנים חלקית על ידי צמחייה. דיונות אלו יכולות להיווצר מחול ים ולהימשך לכיוון פנים הארץ לאזורי צמחייה במישורי חוף ועל חופים של אגמים גדולים. רוב הדיונות הפרבוליות לא גבוהות יותר מכמה עשרות מטרים, למעט האף של הפרבולה, באזור זה הצמחייה מאטה את קצב הצטברות החול. לדיונות פרבוליות פשוטות יש קבוצה אחת של זרועות, הנמשכות לכיוון מקור הרוח מאחורי החלק הראשי של הדיונה. לדיונות פרבוליות משולבות יש כמה קבוצות של זרועות המשתרכות לאחור. דיונות פרבוליות, כמו ברחניות, מתקיימות באזורים בעלי כיוון רוח ראשי אחד.
 
* '''דיונות סיף/קווי אורך''' - דיונות קווי אורך נקראות גם דיונות סיף, על שם המילה חרב בערבית. מתארכות במקביל לזרימת הרוח הדומיננטית וכנראה נגרמות על ידי פיזור של דיונות אחרות. הקצוות של דיונות הסיף חדות. דיונות אלו נפוצות בסהרה. גובהן של דיונות אלו הוא עד 300 מטר ואורכן עד 300 קילומטר. בשליש הדרומי של חצי האי ערב ישנה קבוצה גדולה של דיונות שנקרא רוב אל חאלי או הרבע הריק, בו יש דיונות סיף המשתרעות על פני 200 קילומטר ומגיעות לגובה של 300 מטר. דיונות סיף, ככל הנראה, התפתחו מדיונות סהר כאשר נוצר שינוי בכיוון הרוח. כיוון הרוח החדש מביא לפיתוח של ענף חדש ולפיתוח יתר של אחד מהענפים המקוריים בדיונת הסהר. אם כיוון הרוח החדש הופך לדומיננטי לתקופה ארוכה הדיונה תחזור להיות דיונת סהר בעלת כיוון אחר עם ענף אחד יותר מפותח. בשלב מסוים של פיתוח דיונת סיף, הזרועה הארוכה הופכת לגדולה כל כך שכיוון הרוח לא ישנה את צורת הדיונה, הדיונה לא תחזור להיות דיונת סהר אלא תישאר דיונת סיף. בדיונות סיף משטח ההחלקה מתפתח בצד הפונה נגד כיוון הרוח כאשר בדיונות סהר משטח ההחלקה נוצר עם כיוון הרוח/תנועת הדיונה. בוואדיות המוגנים על ידי דיונות סיף מאוד מפותחות ייתכן וייווצרו דיונות סהר כיוון שהרוח באזורים אלו חד כיוונית.
 
* '''דיונות משתנות '''- נעצרות במקומות בהן הרוחות משנות כיוון. דיונות משתנות הן אוסף של כל אחת מצורות הדיונות המוזכרות לעיל. באותה דיונה יכולות להופיע כמה סוגים של דיונות. בדיונות אלו לרוב יש משטחי החלקה ראשיים ומשניים הפונים לכיוונים הפוכים. כל צורות הדיונות האלו יכולות להופיע ב-3 צורות: פשוט, מורכב ומכלול.
דיונות פשוטות בעלות צורה מאוד בסיסית עם מספר מינימלי של משטחי החלקה המגדירים את הצורה הגאומטרית של הדיונה.
שורה 39 ⟵ 33:
 
==דיונות בישראל==
דיונות החול של ישראל מכסות שטח של כ-1,600 קמ"ר, כש 1,300 קמ"ר מצויים בנגב הצפון מערבי (חולות חלוצה, עגור, שדה חלמיש, שונרה, רביבים, נחל סכר) והשאר מצויות במישור החוף הדרומי. חולות צפון מערב הנגב הם הקדומים ביותר. הם פלשו לאזור לפני למעלה מ-15,00 שנים. חולות מישור החוף הדרומי צעירים יותר, כנראה בגיל 1000-15001000–1500 שנים. חולות צפון מערב הנגב ומישור החוף התייצבו בסוף המאה הקודמת בשל השינויים הדרסטיים שחלו בשימושי הקרקע בארץ. משנת 1996 ועד 2005 ניכרה ירידה בכיסוי הצומח בנגב בעקבות בצורת, המשפיעה על יציבות הדיונות ומערערת אותה.
 
===חולות מערב הנגב===
ניתן להבחין בשלושה אזורי חולות בנגב: חולות הערבה, חולות מרכז הנגב (מישור רותם, [[מישור ימין]]), חולות מערב הנגב הכוללים את חולות מישור החוף הדרומי.
חלקו הצפוני של הנגב הצפון מערבי הוא [[אקלים צחיח למחצה|אזור צחיח למחצה]] ואילו חלקו הדרומי, מניצנה ודרומית לה, הוא [[אקלים צחיח|צחיח]]. האקוסיסטמה (המערכת האקולוגית) המדברית נשלטת על ידי המים בצורה ישירה או עקיפה.
ממוצע המשקעים השנתי באזור חולות מערב הנגב הוא 108 מ"מ גשם, ובמשך השנה ישנם כ-250 לילות טל. בחולות מתקיימת משרעת משקעים, ולכל סביבה כמות ממוצעת אופיינית לה. בחולות עגור- 71 מ"מ, שונה- 94 מ"מ, נחל סכר- 101 מ"מ, ובחולות חלוצה- 168 מ"מ. הלחות היחסית הממוצעת בשעה 14:00 היא 30%-40% ובלילות הקיץ עד 100% לחות. הטמפרטורה המקסימלית באוגוסט היא 34 מעלות צלזיוס, והקרינה הישירה הממוצעת בחודש יוני היא 750-800750–800 קלוריות לסמ"ר ליום. משטר הרוחות בחודש יולי בשעה 14:00 הוא של רוחות צפון- מערביות ומערביות.
חולות מערב הנגב הם בעיקר תוצר בליית סלעי יסוד המכילים קוורץ (SIO2). מינרל זה הוא מרכיב עיקרי של החולות, ואחוזי הופעתו בדיונה תלויים במרחקה מן הים ובתוספת של מינרלים אחרים שחלקם מוסעי רוח. מקורם של חולות הנגב באגן הניקוז של הנילוס הכחול באתיופיה משם הם יובאו אל שפך [[הדלתא של הנילוס]] והוסעו על ידי זרמי ים אל חופי הארץ.
חולות הנגב הצפון מערבי וצפון מזרח סיני מאורגנות לרוב במרחב בצורת חוליות אורכיות מכוסות בצומח המאופיינות על פי צורתן הנמוכה ופסגה עגולה. גובהן ממטרים אחדים עד עשרות מטרים. ניתן לצפות ביחידת החול בדיונות מכוסות צומח ובעלות קרומים ביוגנים ההופכים את הדיונות ליציבות- לא פעילות.