פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3 בתים, לפני שנתיים
==תעשיית הנחושת הקדומה בבקעת תמנע בתקופת המקרא==
 
המבקר כיום בבקעת תמנע נחשף לנוכחות רבה של מצרים העתיקה, מלכיה ואליה, כמי שמקדמים את שיווק הפארק למבקרים. פיתוח הפארק ברוח זו היה תוצאה של גילוי מקדש הכורים ליד עמודי שלמה, על ידי פרופסור בנו רותנברג, בשנת 1969 ( ). במקדש התגלה שפע של ממצאים, מצריים ומקומיים, ובעקבות הגילוי שוייכו מכרות הנחושת ומחנות ההתכה למלכי מצרים במאות יג-יב לפנה״ס, למומחים המצריים ולכושר הארגון שלהם. כיום, לאחר הצטברות מידע רב ממחקרים ארכיאולוגיים ומטלורגיים בתמנע ובנחל עמרם ובאזור פונון (בצפון מזרח הערבה, בירדן), יש כיום צורך בתיקונים משמעותיים בתמונה ההסטוריתההיסטורית והטכנולוגית שהתקבלה ממחקרים קודמים.
 
דיון מפורט בשרידי מקדש הכורים, ע״י ד״ר עוזי אבנר (מרכז מדע ים המלח והערבה) ( ), הראה כי המקדש אינו מצרי אלא אתר פולחן של שבטי המדבר, שהתקיים לפני בואם של המצרים (בימי רעמסס ב׳, סביב 1280 לפנה״ס), המשיך לשמש בתקופת נוכחותם בתמנע (עד 1150 לפנה״ס), ולאחר הסתלקותם. המצרים הצטרפו לפינת הפולחן המקומית, הקימו לצידה תא פולחני שהוקדש לאלה חתחור, ופסלה הוצב בתא זה לצד האלים המקומיים אותם ייצגו מצבות אבן.
 
בעקבות הבנה חדשה זו נבדק מחדש חלקם של המצרים בכריית הנחושת, בתהליך התכתה ובאיגון העבודה. התברר כי פירי הכריה המשוכללים, שיוחסו למצרים אינם מצריים כלל, ואילו שבמצרים עצמה לא התגלה אף פיר כריה דומה. לעומת זאת, ישנן ראיות ברורות להתפתחותם המקומית של פירים אלה, בערבה. תנורים משוכללים להתכת נחושת, שיוחסו למצרים, תוארכו כולם בשיטות רדיומטריות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות ז׳-י״א לספירה), ואילו במצרים הקדומה לא התדלה כל תנור דומה. התברר גם שארגון העבודה, על כל שלביה ומרכיביה, היו בידיהם של שבטי המדבר.
מחקר מחודש בבקעת תמנע מוביל מאז 2009 ד״ר ארז בן יוסף (אוניברסיטת תל אביב) ( ). מחפירותיו במספר אתרים בבקעה התקבלו תאריכים רדיומטריים רבים, ומהם עולה כי התקופה העיקרית של הפעילות היתההייתה המאה העשירית לפנה״ס, כ 150 שנה לאחר הסתלקותם של המצרים. זוהי אמנם תקופתם של המלכים דוד ושלמה, אולם בכל הערבה לא התגלה עד כה ממצא כלשהו
 
== הפיתוח התיירותי של פארק תמנע ==